דמי פגיעה ניתנים באמצעות הביטוח הלאומי לאנשים שנפגעו בעבודתם- כתוצאה ממחלת מקצוע או מתאונת עבודה, ובעקבותיה הם לא מסוגלים לעבוד בעבודה בה עבדו או בכל עבודה ראויה אחרת. הכול בכפוף לאישורים רפואיים.
תנאי הזכאות לדמי פגיעה
מבוטח שנפגע בעבודתו זכאי לקבלת דמי פגיעה מביטוח לאומי, כאשר הוא עומד בתנאים הבאים:
- המבוטח מציג תעודה רפואית ממרפאת תאונות עבודה או מרופאו המטפל. בתעודה מצוינת התקופה בה הוא לא מסוגל לעבוד.
- המבוטח לא עבד כלל בתקופת הפגיעה.
מי אינו זכאי לדמי פגיעה?
- מבוטח שהמשיך לעבוד בתקופה הנקובה בתעודה הרפואית.
- מבוטח שנפגע במהלך לימודיו במסגרת הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, והכנסתו מעבודה לא נפגמה עקב הפגיעה.
- אסירים, עצירים או נערים חוסים, בהתאם לקבוע ב"חוק הנוער".
- עובד זר שנמצא בישראל ללא אשרה בתוקף או ללא אשרה כלל.
תשלום דמי פגיעה מעבודה
מטרת דמי הפגיעה היא פיצוי המבוטח בגין אובדן השתכרות בעקבות הפגיעה מעבודה. דמי הפגיעה משולמים עקב כך רק בעבור אותו זמן בו לא עבד המבוטח וקיבל טיפול רפואי, ותקופת קבלת דמי הפגיעה לא תעלה על 91 ימים, החל מיום לאחר הפגיעה.
- מבוטח שכיר– ישולמו עבורו דמי פגיעה מלאים. ביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את התשלום ששילם בעד 12 הימים הראשונים לאחר יום הפגיעה.
- מבוטח עצמאי– ישולמו עבורו דמי הפגיעה, אך לא בעבור 12 הימים הראשונים לאחר יום הפגיעה.
המעסיק יכול לקבל אישור מיוחד מהביטוח הלאומי, ולשלם לעובדיו את דמי הפגיעה, שיותאמו לאלה המשולמים לפי החוק. במידה וכך הדבר, לא יוכל האדם שנפגע לתבוע דמי פגיעה מביטוח לאומי.
שיעור דמי הפגיעה עבור כל יום
לעובדים שכירים ולעובדים עצמאיים ישולמו דמי פגיעה בשיעור של 75% מהכנסותיהם שחייבות בדמי ביטוח לאומי, בשלושת החודשים לפני האחד בחודש בו אירעה הפגיעה מעבודה, ובו הפסיקו לעבוד. את התשלום מחלקים ב- 90, והוא יהיה עד לסכום של 1,032.50 שקלים מקסימום ליום. מתשלומי דמי הפגיעה מורידים דמי ביטוח לאומי, דמי בריאות ומס הכנסה.
מבוטחים שאיבדו מכושרם באופן חלקי, עקב הפגיעה, והם עובדים פחות שעות משעבדו בעבר, יקבלו מביטוח לאומי דמי פגיעה מופחתים, מותאמים לאישור רפואי, אך לא יותר משמונה שעות ליום.
דמי פגיעה לצד קצבאות אחרות
- המבוטח יבחר באחת משתי הקצבאות, כשהוא זכאי בעת ובעונה אחת גם לתשלומי דמי פגיעה וגם לגמולי מילואים.
- מבוטח שמקבל דמי פגיעה לא יוכל לקבל דמי אבטלה.
- כשמבוטח נפגע עבודה מקבל קצבת הבטחת הכנסה, דמי הפגיעה המשולמים עבורו ייחשבו כהכנסה בבחינת הזכאות לקצבה הראשונה.
אופן הגשת התביעה
המבוטח ימלא טופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה" ויגיש אותו לביטוח לאומי. אל הטופס עליו לצרף תעודה רפואית- על אי כושר לעבוד- מהרופא המטפל, מבית חולים ציבורי או ממרפאת תאונות עבודה.
בטופס התביעה המבוטח יתאר את הפגיעה ואת הסיבות לה, יציין את התאריך בה הפסיק לעבוד בעקבות הפגיעה, יחתום על הטופס ועל טופס ויתור סודיות רפואית. תובע שחזר לעבודתו, יציין את תאריך החזרה ויפרט על הטיפול הרפואי שעבר.
במידה והמעסיק קיבל אישור לשלם לעובד את דמי הפגיעה בשם ביטוח לאומי או במקומו, הוא יגיש את התביעה ולא המבוטח עצמו.
מתי להגיש את התביעה?
יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה תוך 12 חודשים מיום הפגיעה, שבעקבותיה המבוטח לא מסוגל היה לעבוד יותר. במידה והתביעה מוגשת לאחר התקופה המדוברת, גמלת דמי הפגיעה עלולה להיפגע בחלקה או במלואה.
פסיקה
עב"ל 111/09 עיריית אשדוד ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי- המערערים הם תאגידים שהעסיקו באותה תקופה עובדים שנפגעו בעבודה והייתה להם זכאות לקבל דמי פגיעה העבודה לפי תקנות הביטוח הלאומי והם שילמו את דמי הפגיעה וקיבלו שיפוי מהמוסד.
אחרי שהעובדים קיבלו את דמי הפגיעה הם קיבלו גם עוד איזה סכום חד פעמי כדוגמת מענק או תוספת ביגוד עליהם שולמו גם דמי ביטוח. בבית הדין האזורי לעבודה טענו המערערים שאם הביטוח הלאומי אפשר להם לשלם דמי פגיעה אז הוא צריך להחזיר את דמי הפגיעה לתקופה על אותה תוספת רטרואקטיבית.
הביטוח הלאומי טוען כי הייחוס לא מזכה את התאגידים לקבל סכומים כלשהם.בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את התביעה ולכן הערעור.
ראו גם:
