זכויות חולים בדלקת הלבלב

הלבלב הוא איבר חשוב בגופנו, הנמצא במרכז הבטן. ללבלב שני תפקידים עיקריים בגוף. ראשית, הוא מהווה חלק מתוך מערכת העיכול. ב"כובע" הזה, תפקידו לשחרר אנזימים לתוך מערכת העיכול. אנזימים אלה מסייעים בפירוק המזון ועיכולו.

בנוסף, מהווה הלבלב בלוטה אנדוקרינית (כלומר, הקשורה להורמונים). הוא אחראי על שחרור ההורמונים אינסולין וגלוקגון, שהם ההורמונים שמווסתים את רמת הסוכר בדם (וכשל בשחרורם או תפקודם הוא המקור למחלת הסוכרת).

כאשר אנשים מתלוננים על כאבי בטן חריפים, אחת האפשרויות הראשונות שירצה הרופא לבדוק, הוא אפשרות של דלקת בלבלב. ישנם שני סוגים של דלקות בלבלב- דלקת אקוטית (חריפה), ודלקת כרונית.

דלקות בלבלב

דלקת אקוטית בלבלב נגרמת כתוצאה מאבני מרה, הרעלת אלכוהול, מכה חזקה או נזק מניתוח, שומנים בדם ועוד. היא גורמת לכאבי בטן קשים, בחילה והקאות, חום נמוך, טכיקרדיה ולחץ דם נמוך.

במקרים קיצוניים הדלקת גורמת לדימום בחלל הבטן. הסימנים במעבדה כוללים רמות גבוהות של אנזימים המופרשים מהלבלב, רמה גבוהה של כדוריות דם לבנות, ושינוי ברמת הסוכר. מלבד המקרים הקיצוניים, בדרך כלל דלקת אקוטית בלבלב חולפת מעצמה, בטיפול במשככי כאבים בלבד. לעיתים יש צורך בצום או במתן נוזלים- וזה הכל.

דלקת לבלב כרונית היא ממושכת וגורמת לפגיעה ארוכת טווח. הדלקת הכרונית נגרמת בדרך כלל כתוצאה מאלכוהוליזם, מחלות אוטואימוניות, חסימה של ניקוז הלבלב, גורמים תורשתיים ועוד.

דלקת כרונית גורמת לירידה במשקל- כי הגוף לא סופג היטב את המזון, ולכאבי בטן ושלשולים. בהמשך, עלולים להיווצר הפרעות ברמת הסוכר בדם, אי ספיגה של ויטמין B12, כאבי עצמות, דימום במערכת העיכול, ועוד.

זכויות של סובלים מדלקת הלבלב

כפי שניתן להבין, זכויות מיוחדות לחולים רלוונטיות בעיקר כאשר מדובר בדלקת לבלב כרונית (מלבד זכויות חולה רגילות, המגיעות לכל חולה בכל מחלה). כאשר מדובר בדלקת לבלב כרונית, כדאי לבדוק את הזכאויות השונות, בהתאם לחומרת המחלה, ולהשלכותיה על תפקודו של האדם.

זכויות בביטוח לאומי

דלקת בלבלב עשוייה להיות גורם לכאבים כרוניים. כאבים כרוניים מאפשרים הגשת תביעה להכרה בנכות וקבלת קצבת נכות. על החולה החובה להוכיח כי מחלתו פוגעת ביכולת התפקוד היומיומית שלו, במצבו הנפשי, או ביכול ההשתכרות שלו. יש לציין, שבדרך כלל דלקת כרונית בלבלב אינה מגיעה לרמות של פגיעה ממשית שיכולה להחשב כנכות.

הטיפולים, באמצעות אנזימים והורמונים שונים, בדרך כלל מאפשרים לחולים חיים נורמטיביים, ללא סבל רב מידי. אך בכל זאת, יש חולים שהכאבים אצלם קשים, הירידה במשקל משמעותית, והיציאות הלא תקינות גורמות להם לסבל רב. על חולים אלה להגיש תביעה לביטוח הלאומי, בתוספת של מסמכים רפואיים המתארים את מצבם.

ביטוח לאומי מקים ועדה רפואית אשר בוחנת את המסמכים, מראיינת את החולה, ועורכת לו בדיקות רפואיות נוספות במקרה הצורך. על פי התרשמות הועדה, היא קובעת לחולה אחוזי נכות. במצב של מעל 40% נכות, זכאי החולה לקבלת קצבת נכות. כאשר יש לפחות 20% נכות, זכאי החולה לסיוע תעסוקתי, סיוע בהסבת מקצוע במקרה הצורך (אם המחלה מובילה לכך שאינו יכול להמשיך בעבודתו או בתחומו המקצועי).

זכויות רפואיות

במדינת ישראל כל אזרח מבוטח על פי חוק בביטוח בריאות ממלכתי באחת מקופות החולים, קופות החולים, יחד עם הביטוחים המשלימים שלהם ו/או ביטוחים פרטיים שהאדם רכש לעצמו, מחוייבים להענקת הטיפולים הרפואיים הנדרשים לחולה, מימון תרופות רלוונטיות הכלולות בסל הבריאות, ומימון התערבויות כירורגיות במקרים קיצוניים. זכותו של החולה לדעת מה מצבו הבריאותי, מהן האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו, ומהן ההשלכות האפשריות לכל טיפול.