נשים אימהות זכאיות למספר זכויות בכל מה שקשור לתפקיד האימהות – בתקופת ההיריון ולאחר הלידה. זכויות אלה מוגדרות כזכויות רפואיות לאם, וכל הנשים תושבות המדינה ואזרחיות לפי החוק זכאית לממש אותן.
תקופת ההיריון
ההיריון שנמשך כ-40 עד 42 שבועות מחולק לתקופות שבהן נשים נדרשות לעבור בדיקות בכדי לוודא את תקינות ההיריון ואת בריאות העובר.
בהשוואה למדינות באירופה או בארצות הברית, בישראל נערכות בדיקות רבות שאינן נערכות במדינות אחרות.
עלות בדיקות מסוימות היא גבוהה מאוד ולכן קופות החולים משתתפות או ממנות חלק מהבדיקות. במסגרת זכויות רפואיות של נשים בתקופת ההיריון, הן יכולות לעבור את הבדיקות הבאות (לפי הסדר הנדרש):
- בדיקות גנטיות: בדיקות שנעשות לפי מוצאם של בני הזוג במטרה לאתר או לשלול את קיומם של גנים נשאי מחלות. עלות הבדיקות היא גבוהה אך יש בדיקות שנכללות בהסדר עם הביטוחים המשלימים של הקופות ועבורן ניתנת הנחה. בדיקת טיי זקס היא הבדיקה היחידה שממומנת על ידי משרד הבריאות.
- אולטרסאונד ראשון: איתור מספר איברים, מיקום ההיריון, בדיקת דופק העובר וקביעת גיל ההיריון. קופות החולים מממנות את הבדיקה.
- שקיפות עורפית: נמדדת השקיפות העורפית של העובר כדי להעריך את מידת הסיכון להימצאות תסמונת דאון. בדיקה זו לא כלולה בסל השירותים. הבדיקה נערכת במכונים פרטיים שבהסדר עם הקופות או במרפאות פרטיות, והביטוחים המשלימים משתתפים בחלק מהעלות.
- חלבון עוברי: בדיקת דם לצורך חישוב נוסף של הסיכון לתסמונת דאון. הבדיקה כרוכה בתשלום ונערכת במסגרת הקופות.
- סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת: הבדיקה נערכת במכונים פרטיים שבהסדר עם הקופות או במרפאות פרטיות. בבדיקה בוחנים את איברי העובר ומאתרים אם קיימים מומים שלא התגלו קודם לכן. הבדיקה כרוכה בתשלום אך בחלקו משתתפים הביטוחים הפרטיים.
- דיקור מי שפיר: בדיקה נוספת לאיתור מחלות ומומים. אם נשים מתחת לגיל 35 בוחרות בבדיקה, היא תבוצע במסגרת פרטית והביטוחים המשלמים ישתתפו בעלות. נשים מעל גיל 35 לא משלמות עבורה.
- העמסת סוכר: בדיקה לצורך איתור סוכרת הריונית . הבדיקה נעשית בקופות החולים וממומנת על ידן.
- הערכת משקל: לקראת סוף ההיריון נערכת בדיקת משקל העובר. הבדיקה ממומנת על ידי הקופות.
בכל חודש נערכת פגישת מעקב היריון עם אחיות טיפת חלב. בבדיקה נבדקים משקל האישה, לחץ דם ושתן. הבדיקה ללא עלות כספית.
במקרים בהם נשקפת סכנה לאם או לעובר, נשים זכאיות לתקופת "שמירת היריון" בביתן. הן מפסיקות כל פעילות וכל עבודה. המטרה היא מנוחה ושמירה על העובר. ביטוח לאומי משלם גמלת שמירת היריון" עבור התקופה כפיצוי על אובדן השכר מעבודה.
לאחר הלידה
נשים לאחר לידה זכאיות לזכויות בנושא חופשת לידה, דמי לידה, חופשה ללא תשלום ועוד. הזכויות נקבעו במסגרת "חוק עבודת הנשים" והן מגינות עליהן במקרים בהם פרנסתן נפגעת בעקבות ההיריון או לאחר הלידה.
- חופשת לידה: נשים עובדות זכאיות לחופשת לידה בת 14 שבועות, ובלידת תאומים או יותר ילדים הן זכאיות ל-17 שבועות. אימהות מאמצות ואימהות שקיבלו את ילדיהן מפונדקאית זכאיות לחופשת לידה לפי התנאים המפורטים. במהלך התקופה נשים לא יכולות לעבוד.
- דמי לידה: נשים שעבדו לפני הלידה במשך 15 חודשים מתוך 22 בטרם ילדו (או 10 חודשים מתוך 12) זכאיות לדמי לידה מביטוח לאומי בעבור התקופה של חופשת הלידה.
- שעות הנקה: נשים עובדות במשרה מלאה לאחר חופשת לידה זכאיות להיעדר מעבודתן לשעה בכל יום לצורך הנקה לארבעה חודשים. המעסיקים לא ינכו משכרן בגין שעות אלה.
- חופשה ללא תשלום: נשים שעבדו במשך שנתיים לפחות באותו מקום עד שילדו זכאיות לצאת לחופשה ללא תשלום מהשבוע השביעי שלאחר הלידה. משך החופשה ייקבע בהתאם למספר החודשים בהם עבדה, אך לא יותר משנה.
- איסור פיטורין: מעסיקים לא יכולים לפטר נשים בחופשות לידה ובמשך 45 הימים אחרי שחזרו לעבוד. אין לפגוע בהיקף השכר ובפרנסה.
נשים מסוימות צריכות להיעדר מעבודתן כאשר ההיריון שלהן נמצא בסיכון רפואי. כאשר אנו מדברים על סיכון רפואי אנו מדברים על סיכון אשר נובע מההיריון עצמו אך הוא מסוכן הן לעובר והן לאם. גמלת שמירת היריון היא תשלום עבור שהות האישה ההרה בבית וזאת כדי שיהיה לה פיצוי עבור אובדן שכרה בכל אותה התקופה.
גמלת שמירת היריון היא גמלה בגובה כל משכורתה וזאת לאחר חישוב גובה משכורתה בשלושת החודשים האחרונים טרם הופסקה עבודתה. חשוב לדעת – המועד האחרון להגשת טופס התביעה הוא 12 חודשים מתחילת התקופה של שמירת ההיריון, לאחר מכן לא תהיה כל זכאות לקבל גמלת שמירת הריון ולכן יש לבצע את ההליך כמה שיותר מוקדם.
פעמים מסוימות די בכך שהרופא הפרטי של אישה יחליט כי היא או עוברה נמצאים בסיכון כדי להכריז על שמירת הריון. במקרים כאלו אנו יכולים לראות כי הביטוח הלאומי קבע כי אכן די באישור זה כדי לקבוע את הימצאותה של אישה בשמירת היריון ולכן חשוב לשמור היטב על כל המסמכים אשר קשורים במצב שמירת ההיריון ובייחוד של הרופא המטפל האישי אשר לדעתו המקצועית ומעקבו הרפואי משקל רב בהחלטה האם האישה אכן זקוקה לשמירת הריון או לא. במקרים מצערים בהם שמירת ההריון לא צלחה, האישה תהיה זכאית לזכויות רפואיות לאחר ההפלה.
מהם תנאי הזכאות של גמלת שמירת הריון?
תנאי הזכאות של גמלת שמירת הריון הם : תושבת ישראל, עובדת או שכירה ששולמו בעדה דמי ביטוח עבור 6 חודשים לפחות מתוך כל 14 החודשים אשר קדמו ליום בו היא הפסיקה לעבוד בגלל שמירת הריון. על האישה להמציא אישור רופא מומחה למחלות נשים ולידה אשר קבע כי היא הייתה בשמירת היון לפחות 30 ימים רצופים. כמו כן, על המבקשת לקבל גמלת שמירת הריון להבין כי היא אינה אמורה לקבל כל תשלום עבור שמירת ההיריון משום גוף אחר.
מדובר על 30 ימים של שמירת היריון, אך מה קורה כאשר אותם 30 ימים עוברים והאישה עדיין צריכה להישאר בשמירת הריון?
קורים לא מעט מקרים בהם אישה מקבלת גמלת שמירת הריון לתקופה של שלושים יום ולאחריהם המלצת הרופאים עומדת בעינה והיא צריכה להישאר בשמירת הריון ואינה יכולה לחזור לעבודתה. במקרים כאלו תהיה אותה אישה זכאית לגמלה בעד תקופה נוספת (ופעמים בעד עוד תקופות נוספות אם היא זקוקה להן) וזאת כאשר היא הייתה בשמירת הריון 14 ימים רצופים לפחות. כדי לקבל ארכה זו יש להגיש טופס לביטוח הלאומי ובו מאשר רופא מומחה למחלות נשים ולידה כי האישה זקוקה לתקופה נוספת.
מה חשוב לדעת על גמלת שמירת הריון?
את התביעה לגמלת שמירת הריון יש להגיש רק לאחר 30 ימים של שמירת הריון בלבד. בעבר היה נהוג כי אישה בשמירת הריון מחויבת לעשות שימוש בימי המחלה שנצברו לה בעבותה בטרם תוכל לבקש את גמלת שמירת ההיריון אך כיום אין הדבר כך. כיום אישה יכולה לבחור האם היא מעוניינת לעשות שימוש בימי המחלה שנצברו לה ואם היא אכן תבחר לעשות כן, הביטוח הלאומי לא ישלם לה על אותם ימים. במידה והיא החליטה לא לעשות כן הביטוח הלאומי מחויב לשלם לה על אותם ימים ואין הכרח שתעשה בהם שימוש.
במהלך שמירת ההיריון המעביד צריך להמשיך להפקיד כספים עבור זכויותיה הסוציאלית של האישה אשר נמצאת בשמירת הריון. מדובר על תשלומים לקרן פנסיה, קרן השתלמות וביטוח מנהלים, הפקדות אלו יבוצעו בתנאי שהן מוגדרות בחוזה העבודה, העובדת נמצאת במקום העבודה יותר מחצי שנה והיא ממשיכה להעביר את חלקה בהפקדות אלו.
ראו גם:
