חוק זכויות החולה בישראל קובע כי זכותו של כל אדם לקבל טיפול רפואי נאות, מבלי כל קשר למינו, למוצאו, לדתו או ללאום אליו הוא משתייך. רופאים מחויבים להעניק למטופליהם יחס אדיב ושירות רפואי טוב, ולתת מענה לכל צורכיהם. רופאים חייבים לשמור על סודיות מלאה לגבי התיק הרפואי של המטופל ולגבי מצבו הבריאותי.
כמו כן, זכאי כל אדם לקבל טיפולים שונים שידועים כמסייעים למחלתו, הכול מתוך מטרה עילאית והיא ריפוי והצלת חיים.
ביטוח בריאות
ביטוח הבריאות הממלכתי אמור לפעול לפי עקרונות הצדק, השוויון והעזרה ההדדית, כאשר מדובר בטיפול רפואי באנשים, אבל מה שקורה על פני השטח הוא דבר אחר לגמרי.
לא פעם חולים נזקקים לטיפול רפואי נאות והם נפגעים על ידי מערכת הבריאות, שאמורה להגן עליהם. עקרונות הצדק, השוויון והעזרה ההדדית פינו את מקומם לטובת בירוקרטיות והתנהלות כספית.
המוסדות הרפואיים השונים וקופות החולים פועלים על גבם של החולים. הם ממזערים את העלויות של הטיפולים ושל השירותים הרפואיים להם זכאים החולים. מצב זה גורם סבל רב לחולים, והטיפול הרפואי הנאות שהם זכאים לו, כבר אינו עומד בראש סדר העדיפויות.
חולים רבים מוצאים את עצמם נאבקים על זכותם הבסיסית ביותר בתחום הבריאות, והיא קבלת טיפולים רפואיים נאותים. המאבקים הם קשים- חולים ניצבים מול מערכות גדולות ומסועפות.
לפי חוק ביטוח בריאות, השירותים הרפואיים יינתנו על ידי קופות החולים, שאמורות לתת טיפול רפואי נאות לכל חולה וחולה.
שירותים בסיסיים
קופות החולים מעניקות את השירותים הרפואיים הבסיסיים ביותר שנכללים בסל הבריאות. חוק ביטוח ממלכתי קבע אילו טיפולים רפואיים יינתנו במסגרת הקופות ואילו טיפולים יינתנו באופן פרטי. לא פעם נתקלים החולים בבעיה- לעתים הרופאים מפנים אותם לקבל שירותים רפואיים שאינם כלולים בסל אלא רק במסגרת הרפואה הפרטית.
הבעיה היא קשה- בשביל לקבל טיפול רפואי נאות החולים חייבים לגשת למוסדות פרטיים ולשלם עבור הבדיקות ועבור הטיפולים סכומי כסף גדולים, ולא כל החולים מסוגלים לממנם.
חוק בריאות ממלכתי: זכויות החולים ישתנו לטובה
חוק הבריאות הממלכתי מצא לנכון לשנות את גישתו, ויחד עם זאת השתנתה מערכת הבריאות כולה. החוק קבע כי זכויות החולים ישתנו לטובה, יחסי קופות החולים אל המטופלים ישתנו ויחסי הגומלין בין הקופות לבין המדינה ישתנו גם הם.
הוראות החוק תקפות לכל הגופים ולכל המוסדות שמעניקים שירותי בריאות. למרות הוראות החוק, המציאות על פני השטח שונה. הקופות מנסות להתחמק מתשלומים עבור טיפולים ועבור שירותים רפואיים אחרים, שהיו אמורים להיות כלולים בסל התרופות.
כאשר מגיע חולה לבדיקת רופא, הוא מקבל טיפול רפואי נאות בתוך החדר, אך כשהוא מקבל ממנו הפניות לטיפולים, הוא עשוי להיתקל בסירובים מצד קופות החולים.
הקופות אינן ממהרות לשלוח את המטופלים לבדיקות ולטיפולים, מטעמים כספיים, גם אם הם בהפניית רופא. הקופות נוהגות לומר כי הטיפולים אינם נחוצים למטופלים מבחינה בריאותית או שאינם במסגרת סל הבריאות.
החוק הוסיף רשימת טיפולים נוספת לזו שקיימת. קופות החולים מתייחסות לרשימה כאל "רשימה סגורה", וכך חולים הזקוקים לטיפולים רפואיים שאינם בתוכה, מופנים למסגרות פרטיות.
בעקבות מקרים כאלה קבע בית המשפט כי חוק ביטוח בריאות צריך להיות גמיש, במקרים מסוימים.
המטופל אמור לעמוד במרכז והקופות צריכות לדאוג לטובתו. זכות המטופל לקבל טיפול רפואי נאות, בייחוד בעת הצורך, בקבלת טיפולים רפואיים שאינם כלולים ברשימה. בית המשפט קבע כי יש למנוע "הקפאה" של טיפולים בעת הצורך ולאפשר למטופלים לקבלם, למרות שאינם כלולים ברשימה. במקרים בהם אין החולה מסוגל לקבל החלטות הולמות לגבי מצבו יכול הוא למנות אדם שיהווה עבורו ייפוי כוח לקבלת טיפול רפואי.
ראו גם:
