מרגע שנגרם לאדם נזק בשל רשלנות רפואית – על ידי רופא, איש צוות רפואי, בית החולים או המרפאה המטפלת – יש ביכולתו
לתבוע פיצויים. אולם, כבכל תביעה בשל נזק שנגרם, יש להבין את הקשיים והמגבלות בדרך להשגת הפיצוי, ומה בדיוק נכלל בפיצויים אלה. טרם הגשת התביעה יש לבחון האם קיימת עילת תביעה, את מי יש לתבוע ומה המכשולים שיפריעו לזכייה בתביעה שכזו.
מתי ניתן להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית
כדי שניתן יהיה לחייב גורם מטפל בנזק שנגרם בשל טיפול רפואי שגוי, לא די להראות כי נגרם נזק למטופל, אלא שיש להוכיח כי מדובר רשלנות. נוסף על כך, לעיתים הפרה של חוק זכויות החולה, אשר מסדיר את הזכויות לטיפול רפואי נאות והגון, עשויה להקים עילת תביעה.
כאשר מדובר ברשלנות, על מי שמעוניין להגיש תביעה להראות כי הרופא או איש צוות הרפואי שטיפל בו לא היה זהיר מספיק, ובשל כך נגרם לו נזק. בתי המשפט בוחנים האם הרופא (או מטפל אחר) נהג כאיש מקצוע סביר. כלומר, האם רופא זהיר היה נוהג בצורה דומה או שמא היה יכול למנוע את הנזק. כדי להוכיח התרשלות שכזאת, יש להציג תיעוד רפואי של המטופל על ההליך שבו נגרם נזק, לצד חוות דעת רפואית שתתמוך בטענה כי מדובר ברשלנות וכי הנזק נגרם בעטייה.
כאשר עוסקים בחוק זכויות החולה, לא מדובר ברשלנות רפואית קלאסית. אולם, החוק מגדיר זכויות רבות – הזכות לטיפול אנושי מקצועי, זכות החולה לקבל הסבר ומידע מלאים לגבי ההליך שהוא עומד לעבור, שמירה על פרטיות של החולה והצורך לקבל ממנו הסכמה להליך שיעבור, לאחר שמשמעותו הובהרה לו. הפרה של כל אחת מזכויות אלו, גם ללא כוונה מצד הרופא, עשויה להיחשב כרשלנות שתזכה בפיצויים.
אם ברצונכם להגיש תביעה על טיפול רשלני מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום זה ובעל ניסיון ביצוג תובעים.
על מה ניתן לקבל פיצויים
ככל תביעת נזיקין, אם מצליחים להוכיח כי מדובר ברשלנות, ניתן לקבל פיצוי על מלוא הנזק שנגרם. באופן עקרוני, בית המשפט צריך לבחון חישוב או הערכה של הנזק שגרמה הרשלנות. לא מדובר רק בהוצאות שהוצאו בפועל, כגון עלויות אשפוז, תרופות, ניתוחים נוספים שנדרשו לתיקון הנזק או אובדן ימי עבודה, אלא שניתן לתבוע גם בעבור "נזק כללי".
הכוונה היא לנזק בגין הפסדים והוצאות עתידיים שיאלץ להוציא המטופל בשל הרשלנות – אובדן יכולת עבודה, צורך בסיוע בעתיד, הוצאות נסיעות וכדומה. למעשה, כדי למצוא את מלוא הנזק שבגינו ניתן לקבל פיצויים בוחנים את מצבו של האדם לאחר הפגיעה, ומשווים אותו, באופן תיאורטי, למצב בו היה נמצא אילו לא הייתה מתרחשת הרשלנות. הנפגע מן הרשלנות זכאי לכל הוצאה שלא היה צריך להוציא בתרחיש שבו הרופא לא התרשל.
ממי ניתן לקבל את הפיצויים
כאשר רופא מתרשל, יתכן שהדבר נגרם אך ורק בשל מעשה שלו. במקרה אחר, יתכן שלא רק הרופא התרשל, אלא גם בית החולים שבו עבד. לדוגמא, אם רופא לא סיפק לחולה תרופה מסוימת, יתכן שהיה מדובר בשיקול דעת מוטעה מצדו, יתכן גם שמדובר בטעות של המוסד הרפואי שלא דאג לנהלים מתאימים ויתכן כי מדובר בשילוב של השניים. כאשר יותר מגורם אחד התרשל, ניתן להגיש תביעה מאוחדת נגד כל מי שאחראי לנזק, וכך להגדיל את הסיכויים לקבל פיצויים, כמו גם להצליח לגבות אותם בפועל. בכל מקרה, במרבית המקרים יהיו אנשי הצוות הרפואי והמוסדות הרפואיים מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, וכך יהיה ניתן לקבל את הפיצויים מחברות הביטוח שהן גוף עתיר ממון.
עד מתי ניתן לתבוע
ההתיישנות בתביעות במקרי רשלנות רפואית היא 7 שנים לאחר שנודע על הנזק, ולאו דווקא מיום שהתבצע הטיפול. במקרה של קטינים, תקופת ההתיישנות תחול רק מיום שהפכו לבגירים – כלומר, על נזק שנגרם לילד בהיותו בן 10, הוא יוכל להגיש תביעה עד להגיעו לגיל 25.
אולי יעניין אותך גם:
