ועדה רפואית לערערים

אנחנו יכולים לעזור לכם! השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!


מבוטח אשר חלה במחלה קשה, נפגע בתאונת עבודה, חלה במחלת מקצוע או במיקרוטראומה, ועקב כך נפגעה יכולת תפקודו או כושרו לעבוד ולהשתכר זכאי להגיש בקשה עבור קבלת קצבאות מסוימות.

אותו אדם זכאי להגיש בקשה לגמלת נכות כללית או גמלת נכות מעבודה אל המוסד לביטוח לאומי. במידה והתביעה אכן התקבלה על ידי המוסד, המבוטח יקבל זימון לעמוד בפני ועדה רפואית ולהיבדק בה.

בוועדה יושבים רופאים מתחומים שונים, אשר קובעים האם המחלה או הפגיעה השאירה את המבוטח עם נכות מסוימת- לתקופה זמנית או לצמיתות, ומה יהיו שיעורי הנכות אותם הוא יקבל.

במידה והתובע אינו מרוצה מהחלטותיה של הוועדה הרפואית הראשונה, הוא רשאי להתייצב בפני וועדה רפואית לערערים. אין כל הבדל בין האנשים אשר הוכרו בנכות כללית לבין אלה שהוכרו כנפגעי עבודה. את בקשת הערעור, על המבוטח להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 30 יום מרגע קבלת ההודעה לגבי קביעתה של הוועדה הרפואית הראשונה.

את הערעור, על המבוטח- התובע, להגיש לסניף ביטוח לאומי במקום מגוריו תוך 30 יום מהיום בו הוא קיבל את ההודעה בדבר קביעת הועדה הרפואית הראשונה. בהגשת הערעור על המבוטח לפרט את הנימוקים אשר לדעתו החלטת הוועדה הרפואית הראשונה לא הייתה נכונה, הכול בהתאם לחוות דעת רפואיות, למסמכים רפואיים ולפרוטוקול שנכתב בוועדה הראשונה. על הנימוקים בערעור לכלול את התעלמות הוועדה מתלונותיו של התובע מן המסמכים שהוצגו, את העובדה שלא נימקו את הסיבות לקביעת אחוזי הנכות או אי הנכות וכדומה.

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מקבל לידיו את בקשת הערעור, התובע יוזמן לעמוד בפני ועדה רפואית לערערים ולהציג את טענותיו ואת עמדותיו.

ועדה רפואית לערערים

במרבית הפעמים הוועדה כוללת הרכב של מזכיר הוועדה ושל שלושה רופאים מומחים, כאשר כל רופא בא מתחום אחר, ובתנאי שכולם יהיו רלוונטיים לתחומי המחלה או הפגיעה מתאונה/ מעבודה, אשר ממנה סובל התובע. בוועדה הרפואית לערערים נערכת בדיקה קלינית, שבסופה ייכתב פרוטוקול עם החלטותיה ועם הנימוקים אליהם הגיעה.

בכוחה של הוועדה הרפואית לערערים לקבל את ערעור התובע ולשנות את אחוזי הנכות (אלה שנקבעו בוועדה הרפואית הראשונה) או לדחות את הערעור ולהשאיר את ההחלטה של הוועדה הראשונה עומדת בעינה. בכוחה של ועדת הערערים לשנות את אחוזי הנכות לטובת התובע, כלומר להעלותם מעלה, או להפחיתם, מה שיגרם לפגיעה בתובע. על כן, חשוב מאוד שהתובע ישקול ברצינות את הגעתו לוועדה הרפואית לערערים וידע לקראת מה הוא הולך.

הערעור על החלטת הוועדה הראשונה, בה נכח התובע, יכול להגיע לא רק מצד התובע, אלא גם מצד הביטוח הלאומי, כאשר הוא סבור שהחלטתה לא הייתה נכונה.

לאחר הוועדה, התובע יקבל לביתו את ההחלטה כתובה בפרוטוקול, עם הסיבות והמסקנות אליהן הגיעו.

האם החלטת וועדת הערערים סופית?

במידה והתובע אינו מרוצה מהחלטותיה של הוועדה הרפואית לערערים, הוא רשאי לפנות הלאה- לבית הדין לענייני עבודה. כדאי מאוד לגשת לשלב הזה כאשר התובע מלווה בעורך דין מומחה לתחום תביעות בבית הדין לעבודה, כי זהו תהליך משפטי ונדרש ידע משפטי רב, גם בתחום התקנות והנהלים של המוסד לביטוח לאומי וגם בענייני חוקים ותקנות של בית הדין. תובע לבדו, ללא ייצוג משפטי, יתקשה לעמוד בהצלחה בערעור בבית הדין לענייני עבודה.

במידה וחלה טעות משפטית בהחלטתה של הוועדה הרפואית לערערים, ישנה אפשרות להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, שם חייבים לתת נימוקים משפטיים ברורים ומסודרים. על כן חשוב גם כאן להגיע מיוצגים על ידי עורך דין מהתחום.

למידע נוסף: הגשת ערעור לביטוח לאומי

משרד עו״ד הראל יטיב

מומחים לנזקי גוף; רשלנות רפואית, תאונות קשות וביטוח לאומי.

072-3940742
עו"ד הראל יטיב כאן בשבילכם! לייעוץ ללא עלות, השאירו לנו את הפרטים שלכם ונסייע לכם בהקדם האפשרי