שיקום מחוץ לבית לבעלי מוגבלויות

במצבים בהם אנשים הסובלים ממוגבלות אינם יכולים להמשיך ולשהות בביתם, עקב קושי של המשפחה לטפל בהם ולהתמודד איתם או עקב קושי אחר, הם זכאים לדיור חוץ ביתי מטעם ובפיקוח המדינה.

סוגי מוגבלויות הזכאים לדיור ושיקום חוץ ביתי

סוגי המוגבלויות לעיל הינם העיקריים שזכאים להטבה הזו אולם הם מהווים רק חלק מכלל סוגי המוגבלויות שזכאים לדיור ושיקום חוץ ביתי.

באילו מצבים נזקקים בעלי מוגבלויות לשיקום חוץ ביתי?

המסגרות החוץ ביתיות מספקות מענה לבעלי מוגבלויות שאינם יכולים לתפקד באופן עצמאי, וזקוקים לטיפול, עזרה והשגחה.

רוב בעלי המוגבלויות חיים בביתם, בקרב בני משפחתם ומטופלים על ידם. אנשים אלה משולבים במסגרות שיקום על בסיס יומי בקהילה.

אולם, ישנם מצבים בהם האדם המוגבל אינו יכול להישאר בביתו, למשל:

  • כאשר ההורים מתבגרים ומתקשים להמשיך ולהתמודד עם הטיפול בנכה.
  • כשההורים נפטרים ובני משפחה אחרים אינם יכולים לשכן את הנכה בביתם
  • כשהתנהגותו של הנכה אלימה, או קשה להתמודדות בבית. כשהנכה מסכן את בני הבית.
  • במקרים של נכים עריריים.
  • ילדים בעלי נכות קשה או מורכבת שהוריהם אינם מסוגלים לגדלם.
  • כאשר הנכה מעוניין בחיים עצמאיים והגורמים הטיפוליים ממליצים על כך, אך הוא אינו מסוגל או אינו בשל לדיור עצמאי מלא.

מסגרת שיקום חוץ ביתי

מסגרות אלה מהוות מסגרת דיור עבור האדם בעל המוגבלות, בה הוא מקבל מענה לצרכיו בהתאם למצבו: השגחה רפואית במידת הצורך, טיפול ומעקב של עובד סוציאלי, אם בית, מדריכים הדואגים לתפקוד היום – יומי ולתכנית העשרה, הפניה למקומות תעסוקה מוגנת ועוד.

המסגרות נעות על רצף, בין דיור שרובו עצמאי עם פיקוח מינימלי, ועד למסגרות המספקות טיפול והשגחה 24 שעות ביממה.

ברוב המקרים המסגרות הינן ייעודיות לסוג נכות מסוים, וכל דיירי המסגרת הם בעלי אותה מוגבלות.

סוגי שיקום חוץ ביתי

מסגרות לקטינים (מתחת לגיל 18 ):

  • משפחות אומנה: סידור הילד המוגבל בבית משפחה אחרת.
  • הוסטלים לנוער עם בעיות מורכבות: מיועדים למתבגרים בגילאי 18-13 הסובלים מבעיות התנהגות ובעיות תפקוד קשות, וכן תפקוד שכלי נמוך. בהוסטל זוכים הנערים לטיפול רגשי וסוציאלי, הדרכה והשגחה צמודה. הם משולבים במסגרות של חינוך מיוחד בקהילה.
  • מעונות משפחתיים לילדים נכים: מדובר במסגרת בה שוהים ילדים בעלי נכויות קשות ומורכבות ההופכות אותם לתלויים בזולת לשם תפקודם. רוב המעונות המשפחתיים מנוהלים על ידי זוגות נשואים ומתנהלים כבית לכל דבר. מטרת המסגרת היא להביא למיצוי הפוטנציאל התפקודי של הילד ולשיפור הדימוי והביטחון העצמי.

מסגרות לבגירים:

  • מסגרות פנימייתיות: לבעלי נכות משולבת פיזית ורגשית. המסגרת הינה בעלת אופי מוסדי, עם סדר יום והשגחה מלאה.
  • הוסטלים לבוגרים צעירים בעלי לקויות למידה, בעיות הסתגלות וקשיים בתפקוד: מיועדים לצעירים בגילאי 18-30 . מטרת ההוסטל היא הכנה לחיים עצמאיים על ידי הקניית מיומנויות אישיות וחברתיות, לימוד הרגלי עבודה, ניהול כספים, סדר יום, ועד זוגיות ומשפחה. המסגרת מוגבלת לשנתיים.
  • דירות הכשרה: דירות הפועלות כהוסטל, לתקופה של כשנה, ומטרתן להכין את המוגבלים לחיים עצמאיים.
  • בתים קבוצתיים לבוגרים צעירים טיפוליים: הסובלים מפיגור (לרוב קל), קשיים בתפקוד, בעיות רגשיות ונפשיות ועוד. מדובר בפתרון דיור לטווח ארוך. הבתים מונים עד 10 דיירים, ולהם צוות טיפולי כעובדת סוציאלית, אם בית, מדריכים ועוד.

התהליך הנדרש לסידור אדם הסובל ממוגבלות בשיקום חוץ ביתי

סידור חוץ ביתי לבעלי מוגבלויות נערך על ידי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. יש לפנות אל העובדת הסוציאלית במקום המגורים לשם התחלת התהליך.

רוצים לדעת אם מגיע לכם כסף? התקשרו עכשיו: 072-3201403 או השאירו פרטים: