תסמונת טורט הנה הפרעה מקבוצת ההפרעות הנוירופסיכיאטריות- הנובעות מאירועים פיזיים אשר התרחשו במערכת העצבים במוח וגרמו לשינויים נפשיים. הלוקים בתסמונת מודעים היטב למצבם ולמעשיהם. זוהי אינה מחלת נפש. את תסמונת טורט מאפיינים תנועות וקולות אשר חוזרים על עצמם שוב ושוב ומוגדרים כ"טיקים". תנועות אלה יכולות להיות מצמוץ עיניים, תנועות צוואר, הזזת הלסת, תנועות כתפיים או אחת הגפיים. אלה הם טיקים מוטוריים. בנוסף ישנם גם טיקים קוליים כמו למשל נהימות, תנועות של ריחרוח באף או קולות של כחכוח הגרון.
ישנה אפשרות להבחין בטיקים המוטריים עוד בתקופת הילדות- גילאי 3 עד 8, עוד בטרם יתחילו הטיקים הקוליים. הופעת הטיקים אינה סטטית, אלא משתנה באופן גלי- ישנן עליות וירידות בהיקף עוצמתם. לקראת סוף גיל ההתבגרות ישנה הקלה גדולה בחומרת הטיקים.
האנשים המבוגרים הלוקים בתסמונת טורט, ובחומרת הטיקים לא הייתה כל הקלה בגיל ההתבגרות, עלולים לסבול מהפרעות חריגות מאוד כגון אלימות, טיקים מוטוריים אשר גורמים לפגיעה עצמית (נשיכה והכאה עצמית), ובנוסף גם טיקים קוליים המלווים בשימוש במילים גסות, בקללות ובעלבונות כלפי אנשים אחרים בסביבה. אלו הן תופעות קיצוניות, כאשר תסמונת טורט מגיעה למצבים חמורים ביותר.
הופעתם של הטיקים מושפעת במרבית המקרים ממצבי לחץ נפשי, התרגשות, חרדה ועייפות. לעומת זאת, הפעולות הדורשות קשב רב, כגון קריאה, נגינה, ציור וכדומה, מדכאות באופן זמני את הופעתם של הטיקים. בזמן השינה גם כן מופיעים טיקים, אם כי בעוצמה נמוכה מאשר בזמן הערות. זו הסיבה לכך שאיכות השינה של האנשים הלוקים בתסמונת טורט היא ירודה.
תסמינים בולטים לתסמונת טורט
התפרצויות זעם, היפראקטיביות, ליקויי למידה, קשיים בויסות, חרדות, אימפולסיביות, אובססיביות כלפי דברים מוחשיים או כלפי התנהגויות, כפייתיות, בעיות חברתיות ופסיכולוגיות- דימוי עצמי נמוך, תסכול וכדומה. כל הסימפטומים האלה עשויים להופיע אצל הלוקים בתסמונת טורט בדרגות שונות ובתדירויות שונות. הרכב התסמונת על התסמינים שלה, חומרתה ועוצמתה שונים מאוד מאדם לאדם.
הזכויות מטעם המוסד לביטוח לאומי
אבחון תסמונת טורט, על ידי בדיקה פסיכיאטרית במוסד לביטוח לאומי, לא בהכרח מקנה קצבת נכות או גמלת ילד נכה. בשל היות התסמונת חלק מקבוצת ההפרעות הפסיכו- נוירוטיות , תקנות המוסד לביטוח לאומי מחמירות מאוד ודורשות הגדרה מדוייקת לגבי חומרת התסמונת. במקרים אלה נדרשים סימנים קליניים מובהקים אשר מעידים על מידת ההתאמה הסוציאלית של האדם בעל תסמונת טורט ועל כושר עבודתו.
הביטוח הלאומי מתייחס לתפקודו החברתי והתעסוקי של האדם אשר לוקה בתסמונת טורט ולא לאופן תפקודו האישי במהלך היום יום.
קצבת נכות כללית
על מנת לקבל גמלת נכות, על האדם בעל תסמונת טורט לאבד לפחות 50% מכושר עבודתו ועקב כך תהיה ירידה משמעותית בהכנסתו. במידה וזו עקרת בית, יכולת תפקודה בעבודות משק הבית צומצמה בלפחות 50%.
גמלת ילד נכה
לא כל ילד שהובחן כלוקה בתסמונת טורט זכאי לגמלת ילד נכה. הורים לילד הסובל מהתסמונת יקבלו גמלת ילד נכה במקרים מסויימים בלבד. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בודקת כל מקרה ומקרה לגופו. במסגרת הבדיקה ניתנת התייחסות רבה לעומס הטיפולי שנושאים ההורים על כתפיהם בעקבות השלכות התסמונות. במידה והוועדה רואה את העומס כמשמעותי וכבד, תינתן גמלת ילד נכה.
גמלת ילד נכה ניתנת על פי רוב לתקופה זמנית של שנה או שנתיים, ולאחריה יזומנו הילדים לבדיקה פסיכיאטרית חוזרת, על מנת לאבחן את מצבם ולקבוע האם יש להמשיך את מתן הגמלה ובאיזה שיעור, או האם יש להפסיקה בכלל.
