על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה המתרחשת לעובד במהלך עבודתו אצל מעסיק או בעקבותיה, לרבות כל עבודה שאדם נשלח לבצעה ברשות מעסיקו.
סוגי תאונות עבודה
חוק הביטוח הלאומי מפרט ומרחיב הגדרה זו ומדגיש את המצבים השונים בהם יוגדר אירוע כתאונת עבודה. על פי חוק, מסגרתה של העבודה כוללת הן את פרקי זמן ההליכה/הנסיעה למקום העבודה מביתו של העובד או מכל מען אחר וחזרה והן את משך שעות העבודה בפועל.
בנוסף, מתייחס החוק ומכיל גם את זמני הפסקות האוכל של העובד, פגיעה על ידי אדם אחר באמצעות כלי במקום העבודה ונזקים בריאותיים הנגרמים לעובד במהלך שנות עבודתו כתוצאה משימוש בחומרים מסוימים. יתרה מזאת, החוק חל גם על מי שהינו עצמאי ונפגע במהלך או עקב עבודתו.
טיפול רפואי מיידי
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי והחוק לביטוח בריאות ממלכתית, זכאי העובד הנפגע למימון ולקבלת טיפול רפואי משירותי הבריאות המוכרים (קופת חולים/בית חולים/מרפאה מורשית במקום העבודה) הכולל גם את פרק זמן התאוששותו ושיקומו. מימוש זכות זו מחויבת בביצוע הליך פנייה מסודר למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בעובד כנפגע תאונת עבודה.
תביעות פיצויים
ישנם שלושה גורמים אפשריים אליהם יכול העובד לפנות על מנת לתבוע ולממש את זכויותיו במקרה של תאונת עבודה: ביטוח לאומי, מעסיקו של הנפגע וחברות הביטוח.
ביטוח לאומי
התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי הינה התביעה הבסיסית וניתן להגישה עד כשנה מיום התאונה.
ההליך הראשוני הנדרש מהנפגע לצורך מימוש זכויותיו הינו בעל חשיבות רבה והוא כולל את ביצוע הצעדים הבאים: פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי, תיאור מפורט ומדויק של אופי ועוצמת הפגיעה במסמך הרפואי וקבלת העתק ממנו לצרכי הוכחה, קבלת העתקים של כל תוצאות הבדיקות והצילומים לרבות הפניות ומסמכים רפואיים שונים מרגע קבלת הטיפול ואילך, הגשת טופס הודעה לביטוח לאומי בדבר תאונת העבודה (ב.ל 250) בין אם על ידי המבוטח ובין אם על ידי אדם אחר, פנייה למעסיק למילוי פרטיו לרבות נסיבות התאונה, אי כושר לעבודה ושכרו של העובד ולבסוף – מסירת הטופס לידי הרופא המטפל לצורך העברתו למוסד לביטוח לאומי לקבלת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
דמי פגיעה – ביטוח לאומי
רופא תעסוקתי הנפגש עם העובד קובע את משך הזמן בו על העובד להימנע מעבודה (אי כושר עבודה)- במידה ומדובר בתקופה בת עד 12 ימים, זכאי העובד לפיצויים ממעבידו בסך 75% משכרו הממוצע למשך שלושה ימים, ואילו בימים הנותרים יהיה זכאי לפיצויים אלו מהמוסד לביטוח הלאומי.
במידה ומדובר בתקופה בת 13 ימים ומעלה, תשעת הימים הראשונים ישולמו על ידי המעביד בשיעור זהה (75%) ואילו 10 הימים הבאים על ידי המוסד לביטוח לאומי באותה מתכונת. עם הצגת המסמכים הרפואיים הרלוונטיים (במהלך הטיפול או בסופו ולצורך אישורי אי כושר עבודה) ניתן להמשיך ולקבל את הפיצויים (הכוללים שבתות וחגים) מביטוח לאומי לתקופה שלא תעלה על 90 יום.
קביעת נכות – ביטוח לאומי
במידה וישנו חשש לנכות לצמיתות אצל העובד הנפגע, עליו למלא בתום 90 ימי הפיצויים טופס תביעה לקביעת דרגת הנכות לצד הצגת מסמכים רפואיים, חוות דעות רפואיות ואישורים אודות הגבלות הנפגע מרופא תעסוקתי. על הנפגע להתייצב לבדיקה מול ועדה רפואית של ביטוח לאומי לקביעת אחוזי הנכות. בידי הנפגע הזכות להגיש ערעור מנומק ומבוסס על החלטת הועדה בטווח של 30 ימים מקבלת הקביעה. לאחריו, יצטרך הנפגע להגיע לבדיקה נוספת מול הועדה הרפואית לערערים. במקרים מסוימים בתום השלבים המוצגים לעיל ניתן לפנות לערכאות גבוהות יותר ולהגיש ערעור לבית הדין לעבודה.
אחוזי נכות וקבלת פיצויים
על פי החוק, אדם לו נקבעו פחות מחמישה אחוזי נכות אינו זכאי לקבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי.
אדם לו נקבעו בין 5-19 אחוזי נכות זכאי למענק נכות חד פעמי ואילו 20% מעניקים זכאות לקבלת קצבת נכות חודשית עד לגיל הפרישה מהמוסד לביטוח לאומי. השניים, תלויים הן במשכורתו הממוצעת טרם התאונה של הנפגע ובאחוזי הנכות שנקבעו לו.
תביעה נגד המעסיק
העילה לתביעה זו מחייבת את יכולתו של הנפגע להוכיח כי התאונה נגרמה בעקבות רשלנות מצד מעסיקו כדוגמת אי אספקת ציוד מגן או אי ביצוע הדרכה ראויה ונכונה. על ההליך הנדרש במקרה זה לכלול את אישור הועדה הרפואית בגין אחוזי הנכות לצמיתות אשר נגרמו לנפגע.
תביעות מול חברות הביטוח
רבים מהעובדים אשר ברשותם ביטוחים נוספים כדוגמת פוליסות ביטוח חיים הכוללות קבלת פיצויים במקרים של אובדן כושר עבודה. במקרים אלו יוכל המבוטח להגיש בנוסף לתביעה כנגד הביטוח הלאומי גם תביעה לפיצויים לחברת הביטוח שלו, על פי התנאים המופיעים בחוזה שלו מולה
חשוב לזכור, ייצוג על ידי עורך דין המתמחה בתחום דיני נזיקין בהגשת התביעות השונות, ייעוץ וליווי החל מרגע התאונה יסייעו לאדם הנפגע בתאונת עבודה לממש את מירב הזכויות המגיעות לו.
