עובדים רבים אינם מודעים לסכנות הגלומות באופי ובתנאי עבדותם. בין הסכנות הבריאותיות הנפוצות נמצאת חשיפה לחומרים מזיקים אשר לרוב הינה הדרגתית ואינה תמיד קלה לזיהוי ולאבחון.
תאונת עבודה או מחלת מקצוע
חשיפה לחומרים מזיקים במהלך העבודה יכולה להיות מוכרת הן כתאונת עבודה והן כמחלת מקצוע. במידה ומדובר באירוע פתאומי במהלך העבודה הנגרם כתוצאה מחשיפה לחומר מזיק ואשר הוביל לפגיעות אקוטיות כדוגמת כוויות, פגיעות בעור ובעיניים תוכר החשיפה כתאונת עבודה. במידה ומדובר בחשיפה ממושכת לגורם מזיק במהלך העבודה אשר גרמה לפגיעות כרוניות – תוכר החשיפה כמחלת מקצוע.
גורמים מזיקים ומקצועות בעלי סיכון גבוה
בין העבודות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלות סיכון גבוה לחשיפה לגורמים מזיקים ניתן למצוא את מקצועות הספרות, הצבעות, הנגרות, עבודות תחבורה שונות, עבודות במפעלי טקסטיל, עבודות הדברה, עבודות מעבדה ועבודות המבוצעות על ידי שימוש בחומרים כימיים, אבקות, מתכות, לייזרים, אסבסט ועוד.
הגורמים המוכרים כמזיקים נחלקים הן לחומרים בהם עושה שימוש העובד בעבודתו כדוגמת חומרים כימיים, רעלים וחלקיקים ננו טכנולוגיים והן לתנאי העבודה המשפיעים על בריאותו של העובד כדוגמת רעש חזק, עשן, פיח, חשיפה מוגברת לשמש, קרינה רדיואקטיבית ועוד. אסטמה תעסוקתית, סרטן, שחפת, פגיעות עור, פגיעות עיניים, כלבת, פרקינסון ומחלות ריאה שונות הן רק חלק מהמחלות הרשומות בתקנות המוסד לביטוח לאומי המופיעות באתר הבית של המוסד.
תביעה מול המוסד לביטוח לאומי
את התביעה למוסד לביטוח הלאומי ניתן להגיש בטווח של שנה מיום הפגיעה בעבודה במקרים של תאונות עבודה ומיום איתור הליקוי/המחלה במקרים של מחלות מקצוע. מומלץ לעובד הנפגע להגיע לקבלת טיפול מיידי במוסד רפואי מוכר, למלא טופס של הביטוח הלאומי לפגיעות בעבודה עליו יהיה חתום גם מעסיקו ולעבור בדיקה על ידי רופא תעסוקתי.
לאחר שייקבע הרופא התעסוקתי כי מדובר בפגיעה בעבודה יהיה זכאי הנפגע לתשלום בעבור הוצאות הטיפול והשיקום שלו. יחד עם זאת, טופס זה אינו מספיק להכרה בפגיעה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע מול הביטוח הלאומי. במקרים בהם נקבע על ידי הרופא התעסוקתי אי כושר עבודה, יהיה זכאי העובד לקבלת דמי פגיעה עד לפרק זמן שאינו עולה על 90 ימים.
בהליך תביעת הפיצויים וקביעת אחוזי הנכות מול הביטוח הלאומי יזומן העובד לועדה רפואית מטעם המוסד. בוועדה זו יציג העובד את תלונותיו, כמו גם תיק רפואי המתעד את כל הבדיקות, הצילומים הייעוצים וחוות הדעת הרפואיות הנוגעות למקרה הספציפי. ועדה זו תקבע את אחוזי הנכות להם זכאי העובד ובהתאם ייקבעו גובה הפיצויים אותם יקבל.
במקרה של מחלת מקצוע, יחויב הנפגע להוכיח כי המחלה או הליקוי מהם סובל מופיעים ברשימת המחלות המוכרות במוסד לביטוח לאומי, כי אין מדובר במחלה מולדת וכי ישנו קשר סיבתי בין תנאי העבודה להופעת המחלה/הליקוי. מאחר ומחלת מקצוע כתוצאה מחשיפה לגורמים מזיקים עלולה להתפתח בצורה הדרגתית במשך שנים יש באפשרותו של הנפגע לטעון כי לא ידע על קיומה (כל עוד אין מסמכים המעידים אחרת) על מנת להימנע מדחייתה על פי סעיף ההתיישנות. בנוסף, באם לא מוכרת המחלה כמחלת מקצוע יוכל הנפגע להוכיחה בדרך של מיקרוטראומה.
תביעות נוספות
במקרים בהם יכול העובד כי חלה בעקבות רשלנות מעבידו או הפרת תקנות/חוקים מצידו יוכל הנפגע לפנות לערכאות בית דין אזרחי ולתבוע את המעביד ללא קשר לרשימת המחלות המוכרות של המוסד לביטוח לאומי. במקרים קלים יותר יוכל העובד לתבוע את חברת הביטוח של מעבידו ואף לתבוע פיצויים מחברת הביטוח שלו, במידה וברשותו פוליסות ביטוח המכסות מקרי פגיעה בעבודה.
אולי יעניין אותך גם:
