הגדרת מחלות מקצוע

עובדים רבים אינם מודעים לסיכון שלהם לחלות במחלות שונות כתוצאה מעבודתם, במיוחד כשאלו מתפתחות בצורה הדרגתית שאינה ניכרת לעין כבר בהתחלה. מהי מחלת מקצוע ומהי הדרך הטובה ביותר להבטיח את מימוש הזכויות הרפואיות של עובד הלוקה בה?

הגדרה מחלות מקצוע

מחלת מקצוע נגרמת כתוצאה מאופיו של מקצוע מסוים או בעקבות התנאים הסביבתיים הנלווים לו. מחלת מקצוע משויכת בהגדרתה לתאונות עבודה ומתייחסת הן לעובדים שכירים והן לעצמאיים. תקנות המוסד לביטוח לאומי מפרטות רשימת מחלות מקצוע מוכרות המזכות את הנפגע בקבלת פיצויים עקב אי כושר עבודה כתוצאה מהן.

לכאורה מדובר ברשימה סגורה, אולם נפגע שיוכיח קשר סיבתי ישיר בין המחלה או הליקויים מהם סובל ובין פגיעות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו הנובעות מאופי העבודה, יהיה זכאי גם הוא להגשת תביעת פיצויים מהביטוח הלאומי בדרך של מיקרוטראומה.

גורמים ומחלות מקצוע נפוצות

מחלות מקצוע נובעות בעיקרן מחשיפת ממושכת של העובד לחומרים כימיים, ביולוגיים או פיזיקאליים כדוגמת קרינה, או כתוצאה מההתנהגות הפיזית הנדרשת על מנת לבצע את העבודה כדוגמת שימוש בקול או הרמת משאות כבדים.

בין מחלות המקצוע המוכרות ניתן למצוא נזקי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מתמשך (בעוצמת 85db ומעלה), אסטמה תעסוקתית הנובעת מחשיפה לחומרים כימיים רעילים, דלקות בגידים ובמפרקי כף היד, מחלות הנובעות מקרינה לסוגיה ביניהן מחלת הסרטן, הרעלות, מחלות עור, כלבת, שחפת ועוד.

פיצויים לעובד

על פי חוק עובד שחלה במחלת מקצוע מוכרת זכאי לגמלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בגין אי כושר עבודה זמני או קבוע. גמלה זו הינה בשיעור של כ-75% ממשכורתו הממוצעת ותינתן למשך כשלושה חודשים לכל היותר. במקרי נכות צמיתה זכאי הנפגע להגיש בתום שלושת החודשים תביעת אחוזי נכות למוסד והוא יזומן לוועדה רפואית שתקבע את גובה אחוזי הנכות, ובהתאם יקבע גובה הפיצויים המגיעים לו. בטווח של בין 9%-19% נכות יקבל הנפגע מענק חד פעמי ואילו נפגע שנקבעו לו למעלה מ-20% נכות יקבל גמלת נכות חודשית עד לגיל הפרישה.

מימוש הזכויות הרפואיות במקרה של מחלות מקצוע

ראשית, על עובד החושש כי חלה מחלת מקצוע לפנות באופן מיידי לרופא תעסוקתי בקופת החולים שלו על מנת שייקבע אם אכן מדובר במחלת מקצוע. במידה וכן הוא יהיה זכאי לקבלת טיפול רפואי ללא עלות הכוללת גם את פרק זמן שיקומו והתאוששותו (למימוש יש למלא טופס ביטוח לאומי 250 חתום על ידי המעסיק).

לאחר מכן יש למלא טופס ביטוח לאומי 211, טופס תביעה לקבלת דמי הפגיעה והודעה בגין פגיעת עבודה. לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים וחוות הדעת הרפואיות כמו גם חתימה של המעסיק.

בוועדה הרפואית יהיה על העובד הנפגע להציג בצורה עניינית וקצרה את תלונותיו, להוכיח את השתלשלות האירועים בעבודתו שהובילו למחלה ולהציג תיק רפואי התומך בהצהרותיו. לעיתים, הכרה במחלת מקצוע מזכה את הנפגע בפיצוי גבוה יותר מהכרה במחלות אחרות ויש להגיש את התביעה לביטוח הלאומי בתוך שנה מהיווצרות הליקוי או הגילוי על המחלה. על מנת לממש את מירב הזכויות המגיעות לנפגע במקרה של מחלת מקצוע, מומלץ להסתייע כבר בתחילת ההליך בליווי וייצוג משפטי שיבטיח את מיצוי ההליך לטובתו של הנפגע.

אחריות המעביד

במקרים של מחלות מקצוע או חשד למחלה חובת הדיווח הינה על המעסיק ועליו לפנות הן למפקח העבודה האזורי והן למשרד הבריאות על מנת שיתחילו חקירה בנושא. בכדי להבטיח שמירה על בריאותם של העובדים הנוספים עליו לנקוט בכל אמצעי ההגנה והבטיחות למניעת הישנות המקרים כדוגמת בדיקות רפואיות לעובדים בתדירות הנדרשת והערכת הסיכונים הגלומים בעבודה על ידי מדידות מעבדה מוסמכת. בנוסף, מחובתו של המעסיק להפנות את הנפגע לרופא תעסוקתי להתחלת הטיפול במחלתו ולדווח למוסד לביטוח הלאומי על עובד הזכאי לפיצויים בגין מקרים אלו.