המוסד לביטוח לאומי מפריד בין נכות כללית לבין נכות רפואית. כאשר אדם מגיש תביעה לקבלת קצבת נכות, עליו להיבדק בוועדה רפואית אשר ממוקמת בביטוח לאומי. במידה והתובע קיבל אחוזי נכות שעברו את סף האחוזים על מנת שיוכל להיבדק לצורך אובדן כושר, עליו להיבדק במכון להערכה תפקודית, שם ייקבע האם עבר את אחוזי אי הכושר והאם הוא זכאי לקבלת קצבת נכות כללית.
הנכות הרפואית נקבעת על פי מגבלות רפואיות הנובעות ממחלות, ואילו נכות כללית נובעת מהרמה בה המחלות והמגבלות הגופניות או הנפשיות משפיעות על הרמה התפקודית.
ההבדל העיקרי בין סוגי הנכויות
הנכות הרפואית נקבעת בהסתמך על אחוזי נכות בגין מחלות, והנכות הכללית נקבעת בהסתמך על אחוזים בגין אובדן כושר עבודה או תפקוד. הנכות הרפואית והנכות הכללית לכאורה קשורה זו בזו, אך לא בהכרח תלויות אחת בשנייה.
ישנם מקרים בהם יש לתובע אחוזי נכות גבוהים בשל מחלה אחת או ממצבור של מחלות, שיעברו את סף האחוזים הרפואיים הדרושים לשם נכות כללית, אולם בפועל האחוזים הגבוהים לא מהווים השפעה על אי כושר עבודתו והשתכרותו, או על כושר התפקוד בעבודות משק הבית. לעומת זאת, ישנם מקרים בהם ניתנו לתובע אחוזי נכות לא גבוהים במיוחד, אך עדיין הם עוברים את סף האחוזים הרפואיים, המגבילים אותו ביכולת לעבוד או לתפקד במשק הבית. אחוזי הנכות הרפואית כמספרים, אינם קובעים בהכרח את גובה אחוזי הנכות הכללית. הכול בהתאם למידת ההשפעה לחיוב או לשלילה על כושר התפקוד בפועל.
נכות רפואית- כיצד היא נקבעת?
הרופאים היושבים בוועדות הרפואיות מחזיקים בידם את "ספר המבחנים" ובו ישנה רשימה של כל הליקויים הרפואיים הקיימים, על כל סעיפיהם הקטנים ביותר, כאשר לכל סעיף יש אחוז נכות אחר. הרופאים בודקים את הבעיות הרפואיות של התובע, וקובעים בהתאם ל"ספר המבחנים" את אחוזי הנכות אשר מגיעים לו.
במקרים בהם התובע חולה בכמה מחלות יחד, הרופא קובע לכל מחלה בנפרד את אחוזי הנכות המיוחדים לה, ולאחר מכן משקלל יחד את כל האחוזים וכך נקבע אחוז הנכות הסופי ולא על פי החיבור ביניהם. לא כל הליקויים הרפואיים מחושבים בעת שקלול האחוזים, מכיוון שישנם ליקויים, שעבורם נקבע כי לא ישפיעו על אי כושר העבודה וההשתכרות של אותו אדם, אך הם נחשבים כליקויים רפואיים לכל דבר ועניין. ליקויים אלה נקראים בשם "ליקויים מנופים" ואחוזי הנכות הניתנים בעבורם אינם מחושבים כאחוזים רפואיים הקובעים את אחוזי הנכות הכללית.
נכות כללית- כיצד היא נקבעת?
אדם אשר עבר את סף האחוזים הרפואיים, ניגש להיבדק לצורך תפקוד במכון להערכה תפקודית של ביטוח לאומי. במקום יושבים רופא מוסמך, עובד/ת שיקום ומרפא/ה בעיסוק (במקרה ומדובר בתובעת עקרת בית). אחוזי הנכות הרפואית המעניקים לתובע את האפשרות להמשך התהליך המכון להערכה תפקודית משתנים כאשר מדובר בתובע/ת משתכר/ת או בעקרת בית.
1. משתכר/ת– במידה ונקבעו 60% נכות רפואית לפחות או 40% נכות רפואית, כשאחד הסעיפים במקרה זה 25% לפחות, יעברו התובעים הלאה לבדיקת כושר.
2. עקרת בית– במידה ונקבעו 50% נכות רפואית לפחות, התובעת תמשיך לבדיקת כושר תפקוד במשק הבית.
בתום התהליך, פקיד התביעות יחד עם הרופא המוסמך ועם עובד/ת השיקום ששוחח/ה עמו, או עם המרפא בעיסוק שבדק/ה את עקרת הבית, קובעים את דרגות אי הכושר. הדרגות הן: 60%, 65%, 74%, 100%, המהוות את אחוזי נכותו הכללית של התובע, אשר לפיהן נקבעת קצבת הנכות הכללית.
אולי יעניין אותך גם:
בית הדין הארצי פסק נגד קביעת הביטוח הלאומי בנושא חולי סוכרת עם סיבוכים
