מחלת הנפילה – אפילפסיה

מחלת האפילפסיה נחשבת כהפרעה נוירולוגית שכיחה באופן יחסי. לרוב אי אפשר לאתר באופן גלוי את הסיבות להתקפים אפילפטיים, אולם מניחים כי הם מתרחשים כתוצאה מחבלה בראש, לדוגמה מחבטה קשה או מתאונת דרכים. התקפי אפילפסיה יכולים להתרחש גם מגידולים סרטניים בראש או מפגמים התפתחותיים מולדים.

אין אפשרות לחזות התקפים אפילפטיים לפני שהם קורים, אך ניתן לאבחן אותם רק לאחר שכבר אירעו. למחלת האפילפסיה יש דרגות חומרה שונות, כאשר ניתנות תרופות נוגדות אפילפסיה בסוגים ובמינונים שונים על מנת שאפשר יהיה למנוע התקפים ולסייע לאנשים בהמשך מהלך חיים תקין. הסוגים והמינונים של התרופות נקבעים על פי חומרת המחלה ועל פי כמות ההתקפים שאירעו בעבר.

בקרב חולי אפילפסיה ישנם אנשים אשר חיים לצד המחלה בעזרת כדורים שמונעים מההתקפים להתרחש. אלה אנשים שמסוגלים לנהל חיים רגילים לחלוטין, כולל יציאה לעבודה ויכולת להתפרנס. לצד אלה, ישנם אנשים שהכדורים הכרוניים נוגדי אפילפסיה לא מצליחים למנוע התקפים אפילפטיים מלחזור שוב ושוב, למרות מינונם הגבוה, והחולים סובלים מהתקפים חוזרים ונשנים אשר מקשים עליהם את התפקוד היומיומי.

לאותם אנשים מגיעות זכויות רפואיות שונות מכורח הנסיבות הרפואיות, במטרה לסייע להם מבחינה כלכלית בעקבות אובדן הכנסותיהם בשל המחלה.

זכויות רפואיות של חולי אפילפסיה בביטוח לאומי

קצבת נכות כללית

חולי אפילפסיה בדרגות חמורות של המחלה, שבעקבותיה הם מוגדרים כנכים ולא מסוגלים להשתכר מעבודה, זכאים לקצבה זו עקב מצבם הרפואי. זוהי זכות רפואית עיקרית של החולים. חולי אפילפסיה בעלי 40%, 50% או 60% אחוזי נכות רפואית ומעלה (בהתאם לסטטוס האישי של כל אחד) זכאים לקצבה זו, ובתנאי שאיבדו מכושרם לעבוד, בשיעור של 50% לפחות.

אנשים הסובלים מהתקפי אפילפסיה רבים אשר מונעים מהם את היציאה לעבודה, זכאים לקצבת נכות כללית לתקופה זמנית או לצמיתות. בכל שנתיים ייבדקו החולים בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, על מנת לברר אודות מצבם ולהחליט על המשך הקצבה. אם התרופות מאזנות אותם וההתקפים פוחתים או נפסקים לגמרי, זכאותם לקצבה תופחת או תופסק, מכיוון שכעת הם יכולים לעבוד ולהשתכר. אם המחלה הוחמרה, קצבת הנכות תעלה.

גמלת ילד נכה

זכות הניתנת לילדים חולי אפילפסיה, בדרגות חומרה גבוהות, עקב מצבם הרפואי היא גמלת ילד נכה. הגמלה יכולה להינתן החל מגיל כמה חודשים ועד 18 שנים, בתנאי שהילדים נוטלים תרופות נוגדות אפילפסיה באופן כרוני ובתדירות הקבועה בתקנות המוסד לביטוח לאומי. גם במקרים בהם ילדים מקבלים גמלת ילד נכה, הם נבדקים אחת לשנתיים, ולפי מידת חומרת המחלה מחליטים על המשך קבלת הגמלה ועל גובהה או על הפסקתה.

הילדים חולי אפילפסיה שזכאים לגמלה הם אלה שנזקקים במשך חצי שנה בקביעות לפחות לאחד מהדברים שלהלן:

• עליהם ליטול תרופות הנוגדות התקפי פרכוסים באופן קבוע.

• עליהם לבקר במרפאת מומחים, פעם אחת לפחות, לצורך מעקב רפואי.

• עליהם להתאשפז בבית חולים לתקופה של 30 ימים לפחות במשך חצי שנה, בטרם הגישו תביעה לגמלת ילד נכה או להתאשפז למשך 45 ימים בשנה.

• הם זקוקים למבוגר מטפל באופן תמידי.

רישיון נהיגה ואפילפסיה – זכויות רפואיות

חולי אפילפסיה שרוצים לקבל רישיון נהיגה צריכים לקבל אישור מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים על כך שהם עומדים בדרישותיו. במקרים בהם החולים עברו שנה שלמה ללא פרכוסים, הם בהשגחה רפואית ותוצאת ה- E.E.G תקינה, לרוב המכון יאשר את רישיונם. על חולי אפילפסיה בעלי רישיון נהיגה להודיע למשרד הרישוי במידה שחל שינוי במצבם.