מחלות ראומטיות הינן מחלות המאופיינות בהן הגוף מזהה רקמות גוף עצמיות ומתייחס אליהם כאל גורם זר. ישנן מחלות ראומטיות המתבטאות בדלקות פרקים, אך גם ישנם סוגים נוספים כפגיעות מערכתיות בגוף היוצרות נוגדנים שפוגעים ברקמות העצמיות.
המחלה גורמת במקריה הקשים להתפרצות דלקות ומחילות הגורמות לירידה משמעותית בדרך כלל של הכושר לעבוד או את יכולת ניהול משק הבית במידה ומדובר בעקרות בית.
כיום ניתן לאבחן בעזרת בדיקות רפואיות ובדיקות מעבדה את קיומה של התסמונת. במידה ואובחנה מחלה ראומטית ניתן לטפל בה במספר דרכים המשתנים בהתאם למיקום המחלה, דרגת חומרתה, וקצב התפשטותה.
קצבאות וגמלות לחולי מחלות ראומטיות
ביטוח לאומי
כמו כן, לשם קבלת הנכות תיבחן גם ירידת כושר התעסוקה של החולה. במקרי הצורך יוכל החולה לקבל קצבאות נוספות כמו קצבת ניידות.
מבחינת קבלת הקצבה – ההורים רשאים לקבל קצבת ילד נכה לשם הקלה על הוצאותיהם והשקעתם עד הגיע הילד לבגרותו, ובכך עובר הילד לקבלת קצבת נכות כללית.
מומחים אלו נקראים “פוסקים רפואיים” בשפת החוק ועל פי המסמכים והממצאים הרפואיים מגבשים את דעתם הסופית. כך לדוגמה דלקת מפרקים נקבעה בחוק ברמות אחוזי נכות שונות בהתאם לרמת החומרה. החל מרמה נמוכה המשפיעה באופן קליק על כושר הפעולה התקין או התנועות וכלה ב-100% המתבטאים בריתוק תמידי לכסא גלגלים או הופעת סיבוכים חמורים עקב המחלה. בתוכם נמצאים על הרצף דרגות שונות המתבטאות ברמת ההשפעה על ירידת כושר ההכנסה ויכולת התפקוד.
חשוב לומר כי במקרים בהם מתעורר צורך לערער על תוצאות הועדה הרפואית, הנכה הנפגע יוכל להגיש את ערעורו בכתב בפני ערכאה שנייה גבוהה יותר הנקראת וועדת עררים. וועדה זו יכולה לשנות לטוב ולרע את תוצאות הבדיקה או לשלוח הנחיות מחודשות לערכאה שתחתיה. החלטה זו הינה סופית וניתן לערער עליה בשאלות חוק בלבד בפני בית הדין לעבודה בנימוקים מפורטים בכתב אודות הבעיה המשפטית שהתעוררה בקביעות הוועדות השונות.