על פי חוק ביטוח נפגעי תאונות, כל אדם שעבר תאונה אשר גרמה לו לאובדן כושר תפקוד, יהא זכאי לקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. על מנת לממש את הזכות האמורה, על הנפגע לעמוד במספר תנאים:
זכויות נפגעי תאונות על פי חוק
ראשית, המקרה שארע לו חייב להוות “תאונה”, כפי שזו מוגדרת בחוק. ודוק, תאונה היא מקרה פתאומי שבמהלכו נפגע גופו של אדם מגורם חיצוני, עובדה שמובילה לאיבוד כושרו התפקודי. אובדן הכושר נבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של הניזוק. לדוגמא, כאשר עסקינן באדם עובד (עצמאי או שכיר), יראו בו כמי שאיבד את יכולתו התפקודית (כלומר, אובדן כושר עבודה) במידה והוא אינו יכול להמשיך בעיסוקו וגם אינו מסוגל לעבוד בעיסוק אחר. לעומת זאת, אם האדם מובטל, הוא יוכר כמי שעבר תאונה אישית אם יהיה מרותק למיטתו ו/או מאושפז. בנוסף, כאשר מדובר בעקר/ת בית, הרי שהוא יעמוד בהגדרה האמורה במידה והתאונה גורמת לכך שהוא אינו מסוגל לבצע את פעולות משק הבית.
שלישית, על נפגע התאונה להיות תושב ישראל, בגיר (מעל גיל שמונה עשרה) אשר עדיין לא הגיע לפרישה (אצל גברים גיל הפרישה נע בין 65 ל-67 ואצל נשים מגיל 60 עד 62).
תקופת הזכאות ואופן הגשת התביעה לתשלום
את התביעה לקבלת התגמול יש להגיש למל”ל בתוך תשעים ימים ממועד התאונה ויש להחתים את הרופא המטפל על התעודה הרפואית המצורפת לטופס התביעה.
שיעורי דמי התאונה
נפגע אשר במועד התאונה היה עובד עצמאי או שכיר יהא זכאי לקבל שבעים וחמישה אחוזים מההכנסה שבגינה הוא משלם דמי ביטוח, חלקי תשעים, כאשר סכום זה מוגבל עד לסך של כאלף ושלושים שקלים ליום. לעומת זאת, אדם שלא היה עצמאי או שכיר ביום התאונה, יקבל עשרים וחמישה אחוזים מהסכום הבסיסי שנקבע על ידי המל”ל (כשהוא צמוד למדד), חלקי שלושים (סכום אשר נכון לשנת 2011 עומד על הסך של כשישים ושמונה שקלים ליום).
זכויות נפגעים על פי פוליסות ביטוח
