מימוש זכויות רפואיות
  • עמוד הבית
  • אודות
  • ביטוח לאומי
  • ועדה רפואית
  • פגיעה בעבודה
  • מחלת מקצוע
  • פסקי דין
    • פרקינסון ומחלת עבודה
    • הכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע
    • הכרה בטינטון כמחלת מקצוע – פס”ד ברכליס
    • פסק דין: פציעה במהלך ‘יום כיף’ מטעם העבודה
    • פסק דין: תאונה בדרך למקום העבודה
    • פסק דין: נפילה במקום העבודה
    • פסק דין: נפילה ברחוב בדרך לישיבה
    • יניב גבריאל והמאמר המועתק בנושא ועדה רפואית
    • פסק דין: פגיעה נפשית היא תאונת עבודה?
    • פסק דין: התקף לב כתוצאה מויכוח
    • פסק דין: תאונת דרכים ותקיפה על ידי עובר אורח
    • פסק דין: פציעה מירי בדרך הביתה
    • פסק דין: התקף לב עקב חובות
  • זכויות חולים מגופים נוספים
    • דחיית ביטוח סיעודי – תביעה לביטוח
  • עמוד הבית
  • אודות
  • ביטוח לאומי
  • ועדה רפואית
  • פגיעה בעבודה
  • מחלת מקצוע
  • פסקי דין
    • פרקינסון ומחלת עבודה
    • הכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע
    • הכרה בטינטון כמחלת מקצוע – פס”ד ברכליס
    • פסק דין: פציעה במהלך ‘יום כיף’ מטעם העבודה
    • פסק דין: תאונה בדרך למקום העבודה
    • פסק דין: נפילה במקום העבודה
    • פסק דין: נפילה ברחוב בדרך לישיבה
    • יניב גבריאל והמאמר המועתק בנושא ועדה רפואית
    • פסק דין: פגיעה נפשית היא תאונת עבודה?
    • פסק דין: התקף לב כתוצאה מויכוח
    • פסק דין: תאונת דרכים ותקיפה על ידי עובר אורח
    • פסק דין: פציעה מירי בדרך הביתה
    • פסק דין: התקף לב עקב חובות
  • זכויות חולים מגופים נוספים
    • דחיית ביטוח סיעודי – תביעה לביטוח

פסק דין: פציעה במהלך 'יום כיף' מטעם העבודה

ב”ל 1165/99שלום לוי נגד המוסד לביטוח לאומי

זוהי תביעה להכרה בתאונת עבודה אשר ארעה לתובע בעת משחק כדורסל שנערך במסגרת יום גיבוש חברתי לעובדים במקום עבודתו.

התובע עובד במחלבות “תנובה” בתל יוסף. תנובה נוהגת לארגן לעובדיה, מדי שנה, ימי יציאה לבילוי, הנקראת “ימי כיף”.

ימי הכיף נערכים לפחות פעם בשנה. באותם ימים, רשאים עובדי המחלבה להביא עימם בני משפחה. עובד שמשתתף ביום הכיף, נחשב לו יום זה כיום של ניצול חופשתו השנתית.

עובדים אשר אינם מעוניינים להשתתף ביום הכיף, נשארים בעבודה ועובדים כרגיל. ימי כיף ממומנים לעתים על ידי ההנהלה ולעיתים המימון נעשה שווה בשווה בין העובדים לבין ההנהלה. מקובל לערוך את ימי הכיף בתקופת הקיץ. בשנת 1998 נערך יום כיף רגיל של עובדי המחלבה בשפיים.

יום הכיף בו נפצע התובע אירע ביום 9/12/98. ביום זה תיכננה הנהלת המחלבה לבצע עבודות חשמל במחלבה, אשר יגרמו להשבתת הפעילות בה.

לפיכך סוכם כי יום זה יהיה גם הוא יום החופשה של העובדים וההנהלה. המדובר בחודש דצמבר, ולא בחודשי הקיץ הרגילים, שכן אלמלא התעורר הצורך בעבודות חשמל, לא היה נערך יום כיף במועד זה.

בשונה מימי הכיף הרגילים, ליום כיף זה לא היו רשאים העובדים לצרף את בני משפחותיהם. הם גם לא יכלו לבחור שלא להשתתף וללכת כרגיל לעבודה שכן המחלבה הייתה בכל מקרה מושבתת באותו יום.

יום זה נחשב ליום חופש לכל עובדי המחלבה, בין אם הם בחרו להשתתף ביום הכיף ובין אם לא.יום הכיף התקיים במרכז קנדה במטולה. העובדים שבחרו להשתתף ביום הכיף שילמו סכום סימלי בלבד של 15 ש”ח. ההנהלה היא שמימנה את יתר עלות יום הכיף (הסעות, אוכל, כניסה לאתר). זמני הפעילות תאמו את זמני העבודה הרגילים במחלבה. במהלך פעילות הנופש ברכז קנדה, נערך משחק כדורסל בין העובדים. התובע השתתף במשחק במהלכו נחבל בכתפו הימנית.

המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי פעילותו של התובע בעת הפגיעה לא הייתה בשעת ביצוע העבודה ולא בעת ביצוע פעולות נלוות הקשורות לעבודה.

התיק הגיע לבית הדין האזורי בנצרת, אשר קבע:סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה לעובד היא תאונה המתרחשת “תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו” של העובד “אצל מעבידו או מטעמו”.

החוק אומר כי תאונה אשר מתרחשת במהלך פעילות שהעובד מבצע בעבור מעבידו, יכולה להיחשב כתאונת עבודה. בנוסף, מידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה היא חשובה.

כלומר, יש לבחון את הנסיבות סביב אותה פעילות ספורטיבית בה השתתף התובע, על מנת שיהיה ניתן לקבוע האם זו פעילות שנעשתה תוך כדי ועקב עבודתו.

בית הדין בחן את השיקולים המטים את הכף בעד עמדתו של התובע כמו למשל העובדה שהמדובר ביום כיף לכל דבר ועניין שכן התובע לא יכול היה לעבוד כרגיל באותו יום כי השביתו את המחלבה.

יום הכיף לא היה רק לצורכי גיבוש חברתי אלא בשל העובדה שלא ניתן היה לעבוד במחלבה באותו יום כלל וכלל. העובדים אמנם השתתפו בתשלום סימלי של 15 ש”ח אך רוב המימון ליום הכיף הגיע מההנהלה. עובדה זו מחזקת את הזיקה בין העבודה לבין הפעילות.

שיקולים אלה גרמו לבית הדין לקבוע כי הפעילות שביצע התובע בעת שנפגע, היתה בעלת זיקה הדוקה מספיק למקום עבודתו, כך שיש להחשיבה כ”תאונת עבודה”. כן פוסק בית הדין לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 ש”ח.

ראו גם:

דמי פגיעה



המידע באתר אינו מהווה חוות דעת / יעוץ / שרות משפטי או רפואי – מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות הספציפיות. לבעל האתר אין כל קשר עם הגופים הנזכרים באתר
גולשים אחרים אהבו:
  • זכויות לסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית
  • זכויות רפואיות שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)
  • זכויות החולים באטרופיה
  • זכויות בעלי תעודת עיוור
  • זכויות רפואיות לחולים במחלות עצבים
פוסטים אחרונים
  • זכויות רפואיות שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)
  • כיצד נקבעים אחוזי נכות לחולים במחלות דם?
  • זכויות רפואיות חולי שחפת
  • מימוש זכויות חולי דלקת מח
  • זכויות רפואיות מחלת ריאות חסימתית כרונית
תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר אין לעשות כל שימוש בתוכן. האתר אינו מהווה או מחליף חו"ד/ ייעוץ/ שירות רפואי
חייגו כעת צרו קשר
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס