ב"ל 4292/02 זאב גולדמן נגד המוסד לביטוח לאומי
התובע, זאב גולדמן, עבד במעבדת הקשר והאלקטרוניקה של מד"א כטכנאי אלקטרוניקה. כשבוע לפני ההתקף, התנהל בינו לבין הממונה עליו ויכוח קולני וקשה בקשר לעניין בעבודה. הויכוח לווה בקללות ואלימות מילולית ואף חסימת שער היציאה מהמתקן בו עובד התובע במד"א.
למחרת היום חש התובע לא בטוב והוא נשאר בבית בחופשת מחלה. ביום שובו לעבודה, פגש התובע שוב בשטחי התחנה את הממונה עליו ושוב פרץ בין השניים ויכוח קולני חריג, במסגרתו הוחלפו קללות וצעקות שגרמו לתובע כעס ותסכול רב. חלק מהעובדים שהיו באזור שמעו את הויכוח והעידו כי היה מדובר בויכוח קולני ביותר. לאחר הויכוח ובסמוך אליו, החל התובע לסבול מכאבים בחזהו. הוא פנה לחבר בעבודה, שגם שמע את הצעקות, וזה המליץ לו לנסוע לבדיקה אצל אשתו שהיא רופאה קדיולוגית. התובע מצידו, סירב להצעה כי חשב שהכאב יעבור.
התובע שב לביתו בסיום יום העבודה, והמשיל לחוש ברע. הכאבים הקרינו מהחזה אל יש שמאל ולגב. אשתו הזמינה ניידת טיפול נמרץ שפינתה אותו לבית החולים תל השומר שם אובחן כי הוא לקה בהתקף לב.
הוסכם על ידי הצדדים כי שני הויכוחים אשר התקיימו בין התובע לממונה עליו הינם בגדר "אירועים חריגים". על בית הדין היה להכריע בשאלה האם האירוע ארע "עקב עבודתו" והאם השפעת האירועים החריגים על קרות האוטם הינה גבוה היותר מהשפעת הגורמים האחרים.
בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה אשר בדק את התובע וקבע כי התובע סבל עובר לאירוע הלבבי מכמה בעיות בריאותיות קודמות. הוא חולה סוכרת שנים רבות, הוא סובל מבעיה של שומנים בדם ויש לו היסטוריה משפחתית של בעיות לב. לעניין הקשר הסיבתי, קובע המומחה, כי בהתחשב בכך שהאוטם התרחב בצמוד (פחות מ – 24 שעות) לאירוע החריג שכלל התרגשות וכעס רב, קובע המומחה כי ניתן לראות קשר סיבתי בין האירועים ובין הופעת האוטם במועד בו הוא הופיע. המומחה מוסיף וקובע כי ניתן בהחלט להניח שללא האירוע החריג, הופעת האוטם היתה נדחית או שלא היה מופיע כלל.
בית הדין ביקש מהמומחה לקבוע למה היתה השפעה גדולה יותר על קרות האירוע: האם על הויכוח בינו לבין המעביד שלו, קרי, אותו "אירוע חריג", או שבעיות הבריאות הקודמות שלו הן שהשפיעו ברמה גבוהה יותר על התרחשות האירוע הלבבי. המומחה קבע כי התקף הלב נבע מסתימה בעורקו של התובע. לעיתים, יכולה לנבוע סתימה מקריש דם. אירוע חריג, גופני או נפשי, יכול במנגנונים שונים לזרז הופעה של קריש דם וסתימת עורק, אך הגורם הראשי הוא ההיסטוריה הרפואית של התובע. יחד עם זאת קובע המומחה כי ללא האירוע החריג, הופעת האוטם היתה נדחית או שאולי הוא לא היה מופיע כלל. המומחה מוסיף ומחדד את הנקודה באומרו כי "לא נדע לעולם מה היה קורה למר גולדמן ללא האירוע החריג. לדעת בית המשפט יש בקביעה זו משום אמירה כי השפעת האירוע הינה משמעותית יותר מהשפעת ההיסטוריה הרפואית של התובע".
אשר על כן, קובע בית המשפט כי אין חולקין שלתובע היו גורמים משפיעים אחרים, והם נוגעים למצב בריאותו קודם להתקף הלב. התובע הצליח להוכיח קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין האוטם. המוסד לביטוח לאומי מצידו לא הוכיח כי השפעת האירוע על קרות האוטם פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. אשר על כן קובע בית הדין כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בהתקף הלב של התובע כ"תאונת עבודה".
