תביעות ותביעות שכנגד בנושא של העתקת מאמרים והפרת זכויות יוצרים שאוחדו לתיק אחד נדונו בבית משפט השלום . בסוף המאמר עידכנו תוצאות ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי על פסק הדין הן על ידי התובעים והן על ידי יניב גבריאל בעצמו.
עורך דין ויועץ המס יניב גבריאל אף הגיש בקשת ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לעליון.
עיקרי הדברים:
התובעים ובינהם בעלי אתר זה טענו שהנתבע יניב גבריאל העתיקו מאמרים מקוריים שהם כתבו ופרסמו, והנתבע טען מנגד שהתובעים הם אילו שהעתיקו ממנו מאמרים שלו שפורסמו באתר השייך לו.
העתקה זו מוכיחה את הפופולריות הרבה לה זוכה אתר זה אשר מאות אלפי ישראלים נעזרו בו על מנת לממש את זכויותיהם במוסדות השונים. לצערנו, הנתבע, עו"ד יניב גבריאל אשר גם מפעיל מכללה לחשבי שכר בשם המכללה למיסים ולחשבונאות בנוסף לעיסוקיו כעורך דין, נעזר באתר על מנת להרחיב את מאגר מאמריו באתרים שלו וזאת ללא אישור של בעלי האתר תוך הפרה בוטה של זכויות היוצרים שלנו ועל כך בסקירה הבאה.
למעשה אוחדו שלוש תביעות שונות ובלתי תלויות כנגד אותו יניב גבריאל מרחובות אולם התוצאה בהן הייתה זהה.
התביעה הראשונה – העתקה של יניב גבריאל בנושא לשון הרע
תביעה זו הוגשה על ידי יניר לוין בעליו של אתר אינטרנט המספק תכנים בנושאים של חקירות פרטיות. בתביעה נטען שהנתבע, יניב גבריאל, עו"ד ובעלים של מכללה למיסים ולחשבונאות, העתיק ופרסם מאמר שכתב התובע בנושא לשון הרע, ופגע בזכויות היוצרים שלו.
הנתבע טען במסגרת תביעה שכנגד שהוא בעל זכויות היוצרים על המאמר, והתובע הוא זה אשר גרם להפרת זכויות היוצרים והפרת חוק עוולות מסחריות. כמו כן טען נגד התובעים האחרים כי הם פעלו יחדיו כדי לפגוע במוניטין שלו.
בית המשפט קובע כי הוא מעדיף את גרסת התובע, ופוסק : מאחר והמאמר בנושא לשון הרע שנמצא באתרו של הנתבע בנוי מ- 2 מאמרים, סביר יותר שהנתבע העתיק את המאמר של התובע, ובנוסף גם מאמר אחר (שהסתבר כי אותר המקור שלו), על פני הגרסה שהתובעים העתיקו רק חלק מתוכן המאמר של הנתבע;
בית המשפט דחה את טענות הנתבע כי התובעים חברו נגדו כדי לפגוע בו.
התביעה השניה – העתקה של יניב גבריאל מאתר זה
התביעה השניה הוגשה על ידי אתיקה השקעות (תובעת 2) המפעילה את אתר "תקנה" המוכר ופופולארי ברשת, ומספקת בין היתר תכנים בנושאי זכויות רפואיות, ועל ידי בעליה אופיר ורדי (תובע 3). התובעים טענו כי הנתבע, יניב גבריאל, הפר זכויות יוצרים במאמר העוסק בנושא של ועדה רפואית בביטוח לאומי, שפורסם באתר התובעת. הנתבע הגיש תביעה שנגד והכחיש את טענות התובעים. בית המשפט דחה את טענתו של הנתבע לפיה הוא זה אשר ניסח את המאמר, וזאת בין היתר לאחר ששמע את עדותה הברורה והמשכנעת של העדה מטעם התובעת מנסחת המאמר.
בית המשפט השתכנע מדברי העדה ונתן בה אמון. נקבע כי הנתבע טען טענות גורפות ומופרכות שאין לקבלן והגנתו התגלתה כתמוהה. בית המשפט ציין כי סביר יותר שהנתבע הוא זה אשר העתיק את המאמר, מאשר הטענה שהתובעים הם שהעתיקו חלקים ממאמרים שלו ופרסמו אותם בשמם.
התביעה השלישית – העתקה של יניב גבריאל של מאמר בנושא הלבנת הון
התביעה השלישית הוגשה על ידי עו"ד יעקב בטש (תובע 4) אשר טען שחיבר מאמר בנושא חוק הלבנת הון, תוך שהוא עשה שימוש בידע אישי ובחומר מקצועי. התובע טען כי המאמר נכתב בעקבות הצעת חוק לתיקון חוק איסור הלבנת הון ב- 2007. התובע טוען שהנתבע יניב גבריאל, פרסם באתר שלו את היצירה המקורית שהוא עצמו כתב, והפר את זכויות היוצרים והזכות המוסרית במאמר.
הנתבע טען מנגד שהוא זה אשר חיבר את המאמר באוגוסט 2006 למטרת יום עיון בנושא הלבנת הון, וכי התובע הוא מי שהעתיק את המאמר ופרסם אותו ללא רשות.
בית המשפט השתכנע מטענות התובע וקבע כי הן סבירות, זאת לאחר שדחה את גרסת הנתבע, לפיה פירסם את המאמר בנושא הלבנת ההון במסגרת יום עיון שערך ב- 2006.
בית המשפט קבע, שסביר יותר, שהמאמר בנושא הצעת החוק נכתב אחרי פרסומה ב- 2007. ודחה את הטענה שהנתבע כתב את המאמר ב- 2006 לפני שפורסמה הצעת החוק.
קביעות נוספות בפסק הדין
אין קשר בין נושאי המאמרים נשוא התביעות לקורס חשבי שכר שהעביר הנתבע :
בית המשפט דוחה אחת לאחת את טענותיו של הנתבע וקובע בין היתר, שהטענה של הנתבע לפיה המאמרים בנושא לשון הרע ובנושא ועדת רפואית הופיעו בקורס חשבי שכר משנת 2006 או שהם חלק ממחברת הקורס של הנתבע, ונכתבו על ידו. נפסק שאין קשר בין נושאי המאמרים, לקורס המקצועי העוסק בחשבי שכר שהעביר הנתבע;
זאת ועוד, טענתו זו של הנתבע שהמאמרים הם חלק ממחברת הקורס לא הופיעה כלל בכתב ההגנה של הנתבע יניב גבריאל;
עדי הנתבע אינם אמינים
בית המשפט קובע, כי אין לתת אמון בעדות של עדה מטעם הנתבע שהעידה כמי שהשתתפה בקורס חשבי שכר ב- 2006 , ובמסגרתו למדה את המאמרים בנושא לשון הרע, וועדות רפואיות. העדה כתבה בפורום חשבי שכר שלא השתתפה בקורס אלא ביום מרתון לימודים, ועדותה לגבי המאמרים אינה מהימנה, אינה מדויקת, ולא מבוססת.
עד נוסף מטעם הנתבע לא הצליח לבסס את הטענה שהמאמרים הופיעו בקורס חשבי שכר.
בנוסף נפסק שעדותו של עד נוסף שנתן עדות לטובת הנתבע במסגרת תביעה השלישית לא היתה אמינה דיה.
המאמרים נשוא התביעות לא הופיעו באתר המכללה למיסים
בית המשפט דוחה את טענת ההגנה כי המאמרים הופיעו באתר המכללה למיסים זאת לאחר שמומחה מטעם התובעים 2 ו- 3 העיד שאתר המכללה לא כלל מאמר בנושא ועדה רפואית, המאמרים לא היו במועד הקובע באתר של המכללה, אלא הוכנסו באופן יזום על ידי הנתבע לאתר.
גירסת יניב גבריאל קרסה
בית המשפט קובע כי הנתבע אינו אמין, גרסתו קרסה ברובה, מלאה תמיהות ומתחמקת.
הפיצויים אותם שילם יניב גבריאל בגין ההפרות
בית המשפט דוחה את התביעות שכנגד שהגיש הנתבע, וקובע, כי עליו לפצות כל אחד מהתובעים ללא הוכחת נזק, ולשאת בהוצאות כל אחד מהם בנפרד: 20,000 שח פיצוי לכל אחד, והוצאות משפט 10,000 ₪ לכל אחד מהתובעים – סה"כ תשלום של 90,000 ש"ח.
עידכון מיום 16/7/18 – עירעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב
על פסק הדין הוגשו מספר ערעורים. ראשית, הנתבע יניב גבריאל ערער על תוצאות פסק הדין. כמו כן חלק מהתובעים ובכלל בעלי אתר זה ערערו על גובה הפיצויים שנפסקו וכן על גובה ההוצאות.
השופטת אביגיל כהן ניתחה בצורה מדוקדקת את פסק הדין בשלום ואת טענות הנתבע יניב גבריאל לגביו ודחתה אותן אחת לאחת. פסק הדין נותר ללא שינוי.
לעומת זאת, השפוטת קיבלה את טענתנו שהפיצוי אשר נפסק – 20,000 ש"ח עבור כל העתקה (היו שלוש העתקות ובהס"כ נפסקו פיצויים של 60,000 ש"ח) נמוך מידי והעמידה את סכום הפיצוי הכולל על 40,000 ש"ח למאמר!!
בנוסף נפסקו הוצאות נוספות על יניב גבריאל בגין ההליך בבית המשפט המחוזי בסך 30,000 ש"ח.
סיכומה של העתקה ורף חדש של פיצויים על העתקות באינטרנט
בסופו של דבר ולאחר כל ההליכים נפסק כי יניב גבריאל ישלם פיצויים של 100,000 ש"ח בגין שלושה מאמרים (אחד התובעים לא ערער ולכן הפיצוי שקיבל לא ישתנה) וכן ישלם הוצאות כוללות בסכום של 60,000 ש"ח.
