נכות נפשית כוללת הפרעות ומחלות נפש מסוגים שונים, שנגרמו עקב מחלה, פציעה, או טראומה, ובין היתר גם במסגרת העבודה. כחלק מהגדרתה כוללת נכות נפשית גם הפרעות נפשיות קלות כמו מצבי רוח בדרגות שונות, דיכאון, ועד למחלות נפש קשות כמו סכיזופרניה בסוגיה השונים שדורשת טיפול, השגחה, ולעיתים אשפוז, ופוגעת בתפקוד החברתי וביכולות התעסוקה של החולה.
המשפט מתייחס לחולי נפש ולזכויותיהם באמצעות חוקים שונים כמו חוק ביטוח לאומי שמאפשר קבלת קצבת נכות, שיקום, וקצבת שירותים מיוחדים, חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה, חוק טיפול בחולי נפש שקובע בין היתר מתי ניתן לאשפז בכפיה, ועוד.
קצבת נכות לחולי נפש
מחלת הנפש עשויה לעיתים קרובות לפגוע בכושר העבודה של החולה, ולחייב אשפוזו והשגחה עליו. פגיעה כזו תזכה את החולה בקצבת נכות כללית, או בקצבת נכות כתוצאה מתאונת עבודה או אירוע טראומתי. מי שסובל מבעיה נפשית שפוגעת בכושר העבודה שלו ב- 50% לפחות זכאי לקבל קצבת נכות נפשית.
על החולה המבקש לקבל הכרה במחלת הנפש שלו כנכות נפשית, לעבור הערכה אצל פסיכולוג, עובד סוציאלי, או אפילו פסיכיאטר. לאחר שנקבע כי מדובר בבעיה נפשית, עליו להגיש תביעה לביטוח לאומי באמצעות טופס תביעה, לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים חוות דעת של פסיכיאטר, ותוצאות של בדיקות.
כמו כן יש לצרף גם אישורים על תעסוקה. לאחר מכן יתייצב החולה בפני ועדה רפואית שיושב בה מומחה רפואי (שנקרא גם: "פוסק רפואי") בתחום הפסיכיאטרי. המומחה בוחן את התנהגות החולה, ובנוסף לממצאים רפואיים תומכים שהוגשו בעניינו, הוא קובע אם החולה סובל מנכות נפשית ומפגיעה בכושר עבודתו.
אחוזי הנכות יקבעו על פי המצב הרפואי, הטיפול והשפעתו. יש להדגיש כי גם אם נקבעת נכות נפשית, אין זה מבטיח כי יקבע גם אובדן כושר עבודה. במקרה בו כושר העבודה לא הושפע מהנכות הנפשית ברמה שמצדיקה מתן קצבת נכות, הקצבה לא תינתן.
אדם שסובל מנכות נפשית וכושר ההשתכרות שלו נפגע, יהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית כאשר הנכות הנפשית שלו תוערך ב- 40% ויותר. כאשר מדובר בהערכה של 90% נכות יש לחולה גם זכות לפטור ממס הכנסה
נכות נפשית זמנית
נכות נפשית זמנית נקבעת לתקופה מסויימת, במקרה שנראה למומחים בועדה שהחולה יוכל להתאושש ולהחלים. במקרה כזה הקצבה
תהיה זמנית, ובתום התקופה יש להעריך שוב את מצבו של החולה.
עליו לשלוח לביטוח לאומי מסמכים רפואיים חדשים עדכניים, ויש לזמן אותו לוועדה רפואית נוספת שקובעת אם מצבו נותר כפי שהיה, או שחל שיפור שמפחית את אחוזי הנכות הנפשית שלו.
מבחני הנכות הנפשית
תקנות הביטוח הלאומי בפרק שדן בנושא "מחלות נפש תגובות והפרעות נפשיות" מחלקות את הליקויים לחלקים.
החלק הראשון דן במכלול ההפרעות הנפשיות שהן הפרעות פסיכוטיות כגון סכיזופרניה. (הסכיזופרניה היא הפרעה נפשית שאחוזי הנכות בגינה תלויים בחומרת המחלה, בטיפול התרופתי שניתן לחולה, ובתפקודו החברתי.
נתונים נוספים שיילקחו בחשבון לצורך קביעת אחוזי הנכות הם משך ההפרעה ועוצמתה, כמות ההתקפים, משך וכמות האשפוזים, ומשך תקופת הנסיגה של המחלה. קיימים מקרים בהם הכירו שהמחלה התפרצה עקב אירוע בחיי החולה כמו שירות צבאי קשה. המדינה מכירה במצבים כאילו, ותאפשר לקבל קצבת נכות שאינה מונעת גם את יציאה לעבודה. מי שזקוק לאשפוז ולהשגחה זכאי גם ל- 100% נכות.)
הפרק השני לתקנות דן בהפרעות פסיכו נוירוטיות, כמו מצבי רוח, חרדה, דכאון, פוסט טראומה, מאניה דפרסיה ועוד.
הרפורמה בחוק והשפעתה על הסיכוי לקבלת קצבת נכות
ב- 2012 ארעה רפורמה משמעותית בכל הקשור לתקנות הביטוח הלאומי שעוסקות במחלות נפש, תגובות והפרעות נפשיות. התיקון בחוק, הרחיב את מגוון הנכויות הנפשיות, והוסיף מדדים לקביעת אחוזי הנכות.
הנכות הנפשית הורחבה למצבים נוספים של הפרעות נפשיות, מלבד מצב של מחלת נפש מוגדרת. התיקון אפשר לקבוצות של אנשים שסבלו מבעיות נפשיות כמו דיכאון אחרי לידה, אירועים שהביאו לפוסט טראומה, או דיכאון מתמשך, שקודם לכן לא יכלו לקבל קצבת נכות – להיות מוכרים על ידי הביטוח הלאומי כזכאים לקצבה.
השינויים שחולל התיקון שיפרו את היכולת של התובעים לקבל קצבת נכות. התיקון קבע גם פרמטרים מחודשים לבחינת הזכאות לקצבת נכות כמו גם משך ועוצמת המחלה, משך הטיפול, השפעתו של הטיפול התרופתי, סיכויי ההחלמה, הפגיעה ביכולת לעבוד, התפקוד הנפשי והחברתי של החולה, וכו'.
כך לדוגמא מי שעברה טראומה בעקבות תקיפה, קיבלה אחוזי נכות גבוהים יותר בעקבות התיקון לחוק, שאפשרו לה לקבל קצבת נכות (זאת בניגוד למצב שלפני התיקון). באותו אופן גם נפגעות מדיכאון לאחר הלידה שלא יכלו לשוב לעבודה, בשל מצבן הנפשי שגרם גם לניתוקן מהסביבה ומהחברה, קיבלו אחוזי נכות גבוהים באופן משמעותי בגלל ההפרעות הנפשיות ומשך הזמן שלהן.
באופן דומה גם נפגעי עבודה, שסבלו מפגיעות גוף שאירעו בעבודה וכתוצאה מכך מדיכאון קשה וקושי בתפקוד – זכו לקצבת נכות כללית. כמו כן התיקון השפיע גם על מבוטחים של קרנות פנסיה.
ערעור על החלטת הועדה
ניתן לערער על החלטת הועדה לגוף נוסף שנקרא ועדת ערערים. יש להגיש את הערר ולפרט בכתב את הנימוקים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה עליה מבקשים לערער. ועדת הערערים יכולה לקבל את הערעור ולהעלות את אחוזי הנכות שנקבעו, אולם, גם להפחית מהם, או לשלוח את המערער לקביעה מחודשת. ערעור על החלטת ועדת הערערים יוגש לבית הדין האזורי לעבודה בנושאים של פרשנות, וסוגיות משפטיות.
באחריותו של הביטוח הלאומי לקבל את מרבית תביעות הפיצויים בעבור קצבאות שונות המוגשות על ידי אנשים שנפגעו כתוצאה מעבודה או כתוצאה ממחלה. אנשים אלה נקראים להופיע מול ועדה רפואית של ביטוח לאומי היושבת בסניפי המוסד, שם יושבים רופאים מומחים בתחומי הרפואה השונים. הרופאים בודקים את האנשים, ולפי התלונות וממצאי הבדיקות שהתגלו יחד עם המסמכים הרפואיים המצויים בתיק התביעה, קובעים את אחוזי הנכות הרפואית ואת משך זמנה – האם זו נכות לצמיתות או נכות זמנית.
החלטתה של וועדה הרפואית בביטוח לאומי הנה החלטה קריטית לגבי התובע, שכן נופלת בה ההחלטה לגבי זכאותו לנכות ולקצבה, ובאיזה סכום היא תהיה. החלטה זו היא מכריעה לגבי תובעים רבים, שבעקבות מצבם הרפואי הם מוגבלים מאוד ביכולתם לתפקד, וחלקם אף איבדו את כושר השתכרותם. על כן חשוב ורצוי להגיע לבדיקות בוועדה הרפואית מוכנים לכל התהליך, לדעת כיצד להציג את הדברים, כיצד להגדיר ולתאר את המצב הרפואי, איזה מסמכים רפואיים יש להכין מבעוד מועד וכדומה, כדי לעבור את הבדיקות בשלום ולהצליח לקבל את הקצבאות המתאימות.
הכנת חומר רפואי רלוונטי מראש
כאשר התובע מגיע לבדיקה אצל ועדה רפואית של ביטוח לאומי, עצם נוכחותו והצגת מצבו הרפואי בעל פה, לא מספיקים כדי לתאר בצורה הטובה ביותר את הדברים. עם דברים שבעל פה ניתן להתווכח, אולם עם עובדות כתובות במסמכים רפואיים- קשה מאוד. כאשר התובע מגיע מוכן עם מסמכים ואישורים רפואיים שרלוונטיים למקרה המסוים שלו, הרופא המוסמך של ביטוח לאומי יוכל להעריך ברצינות את המצב.
אם כן, חשוב מאוד להצטייד בתוצאות בדיקות רפואיות פיזיות או פסיכיאטריות, חוות דעת, בדיקות M.R.I, בדיקות C.T, צילומי רנטגן, אולטרה סאונד ועוד, כמובן בהתאם למקרה המדובר. אותן הבדיקות יוכלו לתאר בצורה מוחשית את גודל הפגיעה ועד כמה היא משפיע על חיי התובע.
הדרך הנכונה והקצרה להצגת המצב הרפואי
משך הבדיקות בוועדות הרפואיות הוא קצר מאוד, מהסיבה שישנו עומס רב של תובעים הפונים אליהן. לרוב, הבדיקות מתבצעות דקות ספורות בלבד וכדאי מאוד להתכונן בצורה נכונה לדרך הצגת הדברים. צריך לדעת כיצד להסביר הכול בצורה המדויקת והתמציתית ביותר ולמסור רק את המידע הרלוונטי לנכות ולפגיעה.
לזכור לפרט את הטיעונים והפרטים במלואם
הבאת כל הטיעונים והפרטים החשובים במלואם, היא קריטית לגבי החלטת הוועדה הרפואית. דברים שלא נאמרים מול רופאי הוועדה, כמו לא היו קיימים כלל ואין לגביהם כל התייחסות. מעמד הישיבה אצל ועדה רפואית של ביטוח לאומי יכול להיות, פעמים רבות, מלחיץ מאוד ואנשים נוטים להשמיט פרטים חשובים.
אם כן, מומלץ להגיע מוכנים מראש ולהצטייד ברשימת נקודות של הפרטים החשובים שיש לומר. מומלץ בנוסף גם להכין סיכום קצר שכולל את הטיעונים, ולבקש להכניסו אל תוך תיק התביעה, כדי שהוועדה תוכל לקרוא אותו בעת קבלת ההחלטה לגבי הזכאות לנכות ולגמלה.
ההתרגשות לפני ועדה רפואית של ביטוח לאומי
מרבית האנשים אשר מוזמנים לעמוד מול הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי מרגישים לחוצים ונרגשים. המעמד הוא בהחלט לא פשוט, בייחוד לאנשים אשר ניגשים בפעם הראשונה, ולא יודעים לקראת מה הם הולכים. מרוב הלחץ, האנשים עלולים לשכוח פרטים חשובים בעת הצגת הבעיה, דבר שעלול לפגוע בקבלת החלטות הוועדה.
למי שחש לחץ והתרגשות, ולמי שחושש שמא לא יצליח לעבור בשלום את הוועדה הרפואית, מומלץ להתכונן בבית בטרם ניגשים לבדיקה ולשנן בעל פה את הדברים מול אדם אחר, ובכך להפחית את המתח וההתרגשות, מכיוון שלאחר כמה חזרות, קל יותר לעמוד מול הוועדה עצמה. זכרו, מימוש זכויות רפואיות מתחיל בהופעה משכנעת מול ועדה רפואית של ביטוח לאומי!
