מחלות ראומטיות הינן מחלות המאופיינות בהן הגוף מזהה רקמות גוף עצמיות ומתייחס אליהם כאל גורם זר. ישנן מחלות ראומטיות המתבטאות בדלקות פרקים, אך גם ישנם סוגים נוספים כפגיעות מערכתיות בגוף היוצרות נוגדנים שפוגעים ברקמות העצמיות.
סוג זה הנקרא "סוג מחלות רקמת החיבור" פוגע במערכת החיסונית של התאים ומוביל לנזקים בגופו של הנפגע. מחלות ראומטיות כוללות בתוכן סוגים רבים השונים זה מזה כדוגמת לופוס, זאבת, דלקות פרקים ומפרקים ועוד.
המחלה גורמת במקריה הקשים להתפרצות דלקות ומחילות הגורמות לירידה משמעותית בדרך כלל של הכושר לעבוד או את יכולת ניהול משק הבית במידה ומדובר בעקרות בית.
הגורמים להתפרצות סוג מחלות זה הינן מערכות חיסון כושלות שנגמרו הן באופן גנטי והן על ידי חיסון עצמי מזיק.
כיום ניתן לאבחן בעזרת בדיקות רפואיות ובדיקות מעבדה את קיומה של התסמונת. במידה ואובחנה מחלה ראומטית ניתן לטפל בה במספר דרכים המשתנים בהתאם למיקום המחלה, דרגת חומרתה, וקצב התפשטותה.
קצבאות וגמלות לחולי מחלות ראומטיות
ביטוח לאומי
חולה במחלה ראומטית רשאי לתבוע לקבלת קצבה מן המוסד לביטוח לאומי במטרה להקל על תפקודו היום יומי שירד באופן ניכר עקב המחלה.
כמו כן, לשם קבלת הנכות תיבחן גם ירידת כושר התעסוקה של החולה. במקרי הצורך יוכל החולה לקבל קצבאות נוספות כמו קצבת ניידות.
במידה והוכח כי ישנו צורך ממשי בסיוע לשם ניידות החולה או קצבה לשירותים מיוחדים שתינתן בהתאם לנסיבות ולכללים הקבועים בחוק ובתקנות. בנושא רחב זה נפוצה מאוד מחלות הראומטולגיה בקרב ילדים צעירים כיום.
מבחינת קבלת הקצבה – ההורים רשאים לקבל קצבת ילד נכה לשם הקלה על הוצאותיהם והשקעתם עד הגיע הילד לבגרותו, ובכך עובר הילד לקבלת קצבת נכות כללית.
וועדה רפואית הממונה ע"י המוסד לביטוח לאומי בוחנת את קיומה של המחלה הריאומטולוגית בהתאם לרמת החומרה ובכפוף למבחנים שנקבעו בפסיקה ובתקנות המוסד לביטוח לאומי. את בחינת אחוז הנכות וירידת כושר ההשתכרות עקב המחלה בוחנים מומחים רפואיים המתמחים בתחום הראומטולוגי (המהווה תת תחום בתוך עולם הרפואה הפנימית).
מומחים אלו נקראים "פוסקים רפואיים" בשפת החוק ועל פי המסמכים והממצאים הרפואיים מגבשים את דעתם הסופית. כך לדוגמה דלקת מפרקים נקבעה בחוק ברמות אחוזי נכות שונות בהתאם לרמת החומרה. החל מרמה נמוכה המשפיעה באופן קליק על כושר הפעולה התקין או התנועות וכלה ב-100% המתבטאים בריתוק תמידי לכסא גלגלים או הופעת סיבוכים חמורים עקב המחלה. בתוכם נמצאים על הרצף דרגות שונות המתבטאות ברמת ההשפעה על ירידת כושר ההכנסה ויכולת התפקוד.
חשוב לומר כי במקרים בהם מתעורר צורך לערער על תוצאות הועדה הרפואית, הנכה הנפגע יוכל להגיש את ערעורו בכתב בפני ערכאה שנייה גבוהה יותר הנקראת וועדת עררים. וועדה זו יכולה לשנות לטוב ולרע את תוצאות הבדיקה או לשלוח הנחיות מחודשות לערכאה שתחתיה. החלטה זו הינה סופית וניתן לערער עליה בשאלות חוק בלבד בפני בית הדין לעבודה בנימוקים מפורטים בכתב אודות הבעיה המשפטית שהתעוררה בקביעות הוועדות השונות.
זכויות נוספות
כמו כן יש לציין כי מאז החלת חוק בריאות ממלכתי, סובלים ממחלות ריאומטולוגיות זכאים לשירותים רבים מקופות החולים הכוללים בין השאר השתתפות בהוצאות למכשירים, סיוע בפיזיותרפיה, שירות ריפוי בעיסוק, סיעוד ועוד כמו כן במידה ומתעורר צורך בטיפולים ביולוגים, חלק מן התכשירים כלולים בסל הבריאות.
כל זאת בד"כ רק לאחר קבלת אישור מנהלי מן הקופה לשם קבלת הטיפול או התרופה הרצויה. מעבר לכך זכאים החולים בזכויות נוספות רבות מטעם מוסדות ממשלתיים וכן הטבות והקלות במוסדות ובתשלומי שירותים.
