זכויות רפואיות לסובלים מפיגור שכלי

אנחנו יכולים לעזור לכם! השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!


לקות שכלית
לקות שכלית

פיגור שכלי, או בשמו המקובל יותר כיום – לקות שכלית – הינו מושג המתייחס לאדם בעל יכולת שכלית נמוכה יותר מהנורמה.

אנשים רבים הסובלים מפיגור שכלי מאובחנים גם כבעלי יכולת הסתגלות נמוכה יותר, והם בעלי כישורים חברתיים ותפקודיים נמוכים.

ראוי לומר שאנשים בעלי לקות שכלית מצויים על גבי קשת רחבה מאוד. יש שנחשבים לבעלי לקות נמוכה, כלומר היכולת התפקודית שלהם גבוהה למדי.

לעומתם יש אחרים שסובלים מפיגור ברמה גבוה הרבה יותר, ויכולתם לתפקד כמקובל נמוכה הרבה יותר. מטבע הדברים, ככל שהלקות קשה יותר, כך יזדקק הסובל ממנה לעזרה רבה יותר על מנת להשתלב טוב יותר בסביבה החברתית.

שיפור בהתייחסות החברתית

בעבר, ההתייחסות החברתית לסובלים מפיגור שכלי לא הייתה טובה. רבים התייחסו את קבוצת הסובלים מלקות זאת (שכונו "מפגרים") בתור אנשים חסרי יכולת. מאמץ קטן בלבד, אם בכלל, נעשה על מנת להבדיל בין אלה הסובלים מהלקות בדרגתה החמורה ביותר, לבין אלה הסובלים מדרגה קלה.

כתוצאה מכך, השילוב של אנשים אלה במסגרות חברתיות פתוחות היה לוקה בחסר.

עם השנים, השתנה מצב זה באופן גורף.

דרכי האבחון והטיפול השתכללו, קמו ארגונים רבים ששמו להם למטרה לסלק את הסטיגמות הלא מבוססות, ואפילו הלחץ הציבורי לשינוי השם של הלקות נשא פרי.

בשנת 2012 שונה שמה הרשמי של הלקות ל-"מוגבלות שכלית התפתחותית". כיום, נעשה מאמץ חברתי של ממש לסייע לסובלים מהלקות לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולשלב אותם ככל שניתן בחברה הנורמטיבית.

ועדת האבחון

כאשר מבקשים לדבר על מצוי הזכויות של אנשים הסובלים מלקות שכלית, חייבים להזכיר ראשית לכל את וועדת האבחון של משרד הרווחה. לוועדה זו היכולת להכריע האם יוגדר אדם כלשהו כסובל מהלקות מבחינת המדינה. רק אדם שנמצא כזה על ידי הוועדה יוכל למצות את מלוא זכויותיו.

הוועדה כוללת אנשי מקצוע מגוונים:

  • אנשי השירותים החברתיים – עובדים סוציאליים.
  • מומחים בתחום בריאות הנפש – פסיכולוגים ופסיכיאטרים.
  • אנשי רפואה.
  • אנשי חינוך.

הכל מתחיל בחינוך

כמו בקרב האוכלוסייה הכללית, גם בקרב ילדים הסובלים מהלקות השכלית, היכולת להתקדם ולהתפתח כאנשים חברתיים וכאינדיבידואלים עצמאיים טמונה בהנחת תשתית ראויה. תשתית זו היא כמובן מתן חינוך נאות. במיוחד כאשר מדובר על אנשים בעלי נקודת התחלה נמוכה יותר, שרבים מהם סובלים מקשיי הסתגלות משמעותיים, מסגרות חינוך מתאימות (הן במסגרות נפרדות והן בתוך מסגרות חינוך רגילות), חשובות לא פחות מאוויר לנשימה.

ואכן, לאחר שהתקבלו החלטותיה של וועדת האבחון, נפתחת הדלת למציאת הפתרונות החינוכיים עבור הילדים הסובלים מהלקות. בהתאם לאבחון מצבו של כל ילד וילד ניתן לשלבו בחינוך המיוחד או הרגיל, בבתי ספר לחינוך מיוחד או במעונות המספקים טיפול אישי ופרטני.

כסף ותעסוקה

אם אמרנו שהכל מתחיל בחינוך, הרי שבהמשך הדרך יש צורך בפתרונות תעסוקה ולאורך כל הדרך יש צורך בכסף לצורכי קיום. בשני תחומים הללו זכאים אוכלוסיית הילדים והמבוגרים לסיוע מיוחד.

מבחינת תעסוקה, נעשה מאמץ אמיתי לשלב אנשים וצעירים בעלי מוגבלויות התפתחותיות ושכליות במקומות עבודה המותאמים להם.

מבחינת פיננסית, רבים נמצאים זכאים לגמלאות ולקצבאות שונות כגון גמלת ילד נכה, קצבת נכות, קצבת שירותים מיוחדים, גמלת סיעוד, גמלת ניידות.

דיור מיוחד

באחריות משרד הרווחה לדאוג גם למסגרות מתאימות לשיכון אוכלוסיית הסובלים מלקות שכלית. המסגרות המתאימות הללו יכולות להיות מותאמות למצב החומרה של הלקות או על פי מאפיינים חברתיים של האדם עצמו. כך, ניתן למצוא בין היתר מערכי דיור, מעונות, פנימיות והוסטלים. יש כאלה שפונים לצעירים, יש למבוגרים, לאוכלוסיה הכללית, לדתיים, לערבים וכן הלאה.

עו״ד מריצה דוידוף-יעקובי
עו״ד מריצה דוידוף-יעקובי

מומחית לנזקי גוף; רשלנות רפואית, תאונות קשות וביטוח לאומי. מנהלת ומייסדת המרכז לזכויות רפואיות בישראל

מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!