המודעות הציבורית והידע הרפואי אודות תסמונת התשישות הכרונית עברו בשנים האחרונות מהפך של ממש. כחלק ממגמה זו, גם זכויות הסובלים ממצב של תשישות כרונית אינם נדחקים לקרן זווית. אם לפני שנים נקראה התסמונת בכינוי המזלזל "מחלת היאפים", הרי שכיום איש כבר לא מכנה אותה בשם זה.
למעשה, לאחרונה הוחלט לראות במצב לא רק תסמונת אלא מחלה של ממש. אז מהו מצב CFS -, או Chronic Fatigue Syndrome כפי שהוא מוכר בממסד הרפואי? מהן הזכויות שיכולות לבוא בחשבון? למרות שלא הכל ברור, זכויות מסוימות בהחלט ניתן לממש.
מהי המחלה?
תשישות כרונית כאמור מוכרת כיום כמחלה של ממש וכבר ברור שלא מדובר במצב פסיכוסומטי או ביטוי לבעיה רגשית כלשהי. ככל הנראה, האשם העיקרי בהתפתחות העייפות הקיצונית הזאת הינו משפחה של ווירוסים (רטרו ווירוס) שנמצאה כמעט בקרב כל מי שמדווח על התשישות הקיצונית.
שלא כמו עייפות שנובעת מחוסר מספק בשינה או ממחלות אחרות, כאן החולים לא מדווחים על שיפור בעקבות מנוחה.
בנוסף, גם מאמץ קל עלול לגרום לסבל קשה, לעיתים גם כזה המלווה במצב נפשי ירוד. מלבד העייפות הקשה עצמה, יש ביטויים נוספים למחלה. נטייה לאלרגיות, למשל, כאבים בכל הגוף, בשרירים ובמפרקים, בעיות עיכול ושינויים משמעותיים במשקל. רבים מדווחים גם על שינויי מצב רוח, רצון להסתגר ואף אבחון קליני של דיכאון איננו דבר נדיר.
ביטוח לאומי – הגשת תביעה
הגוף המרכזי שאליו פונים חולים קשים בישראל כאשר הם רוצים לקבל זכויות המגיעות להם הוא ביטוח לאומי. מומחים מספרים שמוסד זה פועל על פי קריטריונים מיושנים, שרבים מהם לא עודכנו עשרות בשנים. למרות שיש בכך קושי מיוחד עבור חולי התשישות הכרונית, פניה ותביעה לקבלת הזכויות היא בלתי נמנעת.
מחלת התשישות הכרונית איננה מוכרת בשמה בביטוח לאומי והיא איננה מופיעה באופן ישיר בספר התפקוד. עם זאת, בשל המודעות הגוברת למחלה וכאשר מצבו של החולה פוגע באופן מהותי בתפקודו, בהחלט יש מקום לפתוח בהליכים למימוש הזכויות.
חשוב לאסוף מסמכים רפואיים וחוות דעת שישפכו אור על יכולת התפקוד של התובע. חשוב מאוד להתייחס גם למצבים רפואיים נוספים שכן בהחלט יש משמעות לקיומם של ליקויים, מחלות ותסמונות שונות אלה לצד אלה. את הגשת התביעה תלווה וועדה של ביטוח לאומי, שצפויה להיפגש עם החולה בכדי לקבל מושג נוסף על המצב ועל יכולת התפקוד.
כאשר קיימים קשיי תפקוד מהותיים, כאשר יש חוסר מסוגלות מוחלט או חלקי לעבוד, בהחלט ניתן לקבל זכויות לזמן קצוב ולעיתים אף לצמיתות. תמיכה כספית בצורה של קצבה, למשל, או מענקים למי שהוכר כבעל יכולת לקויה לעבוד יכולים לסייע לחולה וכמובן גם לתלויים בו, אם יש כאלה. במקביל, זכאי החולה לטיפול רפואי שיכול לסייע בשיפור מצבו, להקל על הסימפטומים גם אם טרם ידוע ריפוי מוחלט ולא קיים עדיין חיסון יעיל.
תשישות כרונית – ליווי מקצועי
במיוחד במחלות כמו התשישות הכרונית או מחלות אחיות כגון פיברומיאלגיה, ישנה משמעות לליוויי מקצועי של מומחים בתהליך מימוש הזכויות והגשת התביעה. חברות שמתמחות במימוש תביעות וזכויות רפואיות מכירות את כל העדכונים בתחום והן גם יודעות גם יודעים כיצד להציג נכון את הדברים בפני הביטוח הלאומי והוועדות הרפואיות.
מי שמרגיש מזה זמן שיכולת התפקוד שלו נפגעת, מי שחש שיכולתו להתמודד עם המנגנון הבירוקרטי נמוכה, בהחלט יכול לשפר את סיכוייו למימוש הזכויות. באמצעות מומחים, הסיכוי להצליח מכפיל את עצמו וגם הוועדה הרפואית איננה מכשול בלתי עביר ובהחלט אפשר להצליח.
אולי יעניין אותך גם:
