סכיזופרניה (המוכרת בעברית גם בשם "שסעת"), היא מחלה נפשית חמורה, אשר גוררת פגיעה ביכולתו של החולה להבין ולפרש את המציאות, מה שבא לידי ביטוי בהזיות חוזרות ונשנות, בפגיעה באופן ההתנהגות הנורמטיבית, וכן בשורה של מחשבות שווא, אשר אינן מבוססות על המציאות היומיומית.
במרבית המקרים, הסכיזופרן מאבד בהדרגה את קשריו עם העולם הסובב ושוקע לתוך עולמו הפנימי, מה שמקשה במידה ניכרת על אבחון וטיפול יעיל במחלה.
חרף ההתקדמות הניכרת שעבר מדע הרפואה לאורך העשורים האחרונים, הרופאים טרם הצליחו לאתר את הגורמים המלאים להתפרצותה של מחלת הסכיזופרניה, וזאת אף כי שכיחותה של המחלה גבוהה למדי אשר עומדת על כ-1% מהאוכלוסייה.
עם זאת, נמצא כי התרחשותם של אירועים טראומטיים שונים, ולרבות פיטורים מעבודה או עומס עבודה כבד, עלולים במקרים מסוימים להוות טריגר להתפרצות המחלה.
האם סכיזופרניה עשויה להיחשב כתאונת עבודה?
המונח "תאונת עבודה" מתייחס לאירוע מסוים, אותו חווה העובד במקום עבודתו, ופוגע באופן ממשי במצב בריאותו, הגופני או הנפשי.
אף כי מרבית תאונות העבודה, המהוות תופעה יומיומית ומוכרת, מתרחשות במסגרת מקום העבודה עצמו, היכן שהעובד מעביר שעות ארוכות מדי יום, הרי שגם במידה והתאונה התרחשה בדרך או בחזרה מהעבודה, או שהתרחשה כתוצאה ישירה מתנאי ההעסקה, הרי שהחוק מכיר גם באלו כתאונת עבודה, וכעילה ליהנות מכל הזכויות אשר החוק הישראלי מעניק לנפגעי עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי.
הקושי בהגדרתה של סכיזופרניה כתאונת עבודה, נעוץ בראש ובראשונה בכך שהסכיזופרניה, כמרביתן של המחלות הנפשיות, במרבית המקרים אינה נובעת ישירות מאירוע אחד, טראומטי ככל שיהיה, אלא מהצטברות הדרגתית של אירועים שונים, אשר קיים קושי ניכר להוכיח קשר ישיר ביניהם לבין התפרצות המחלה.
מסיבה זו, ובמידה ואדם המועסק במקום עבודה מסוים חלה בסכיזופרניה, עליו להוכיח בראש ובראשונה כי התפרצות המחלה קשורה ישירות לתנאי עבודתו, כאשר הגורמים הנוספים להתפרצות המחלה, שאינם קשורים ישירות למקום עבודתו, הינם זניחים במשקל, ולא היה בהם לכשעצמם בכדי להוביל להתפרצותה של המחלה.
מקרה לדוגמה
אדם אשר הועסק במפעל משפחתי לייצור שמנים בצפון הארץ, סבל מהתקף סכיזופרניה חמור במהלך עבודתו, אשר אף הוביל לאשפוזו לפרק זמן של שלושה שבועות. הזרז המידי להתקף היה ביטולה של הזמנה גדולה למוצרים המיוצרים במקום העבודה, אשר נעשתה באופן פתאומי, וללא כל התראה מוקדמת.
בעקבות הגילוי בדבר ביטול ההזמנה, איבד העובד את עשתונותיו, ובהמשך אף אושפז בבית חולים פסיכיאטרי. גם בהמשך, ולאחר ששוחרר מהאשפוז, התמודד העובד עם קשיים ניכרים בעבודתו, ולאחר מספר חודשים אף סבל מהתמוטטות נוספת, אשר בעקבותיה פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר בו כנפגע תאונת עבודה.
בקשתו של העובד, אשר הועברה בהמשך לדיון בבית הדין האזורי לעבודה, נדחתה בתחילה, וזאת בעקבות חוות דעתה של רופאה מומחית אשר מינה בית המשפט, שקבעה כי התובע סבל זה מכבר משורה של בעיות נפשיות, בגינן אף אושפז בעבר, ומשכך סביר להניח כי המחלה הייתה פורצת בקרבו בסופו של דבר גם ללא התרחשותו של האירוע הטראומטי הספציפי, ומשכך לא קיים קשר ישיר בין מקום העבודה ובין המחלה ממנה סובל התובע.
בתגובה, בחר התובע לערער על ההחלטה בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר קיבל את התביעה, והכיר בתובע כנפגע תאונת עבודה.
בית המשפט הבהיר, כי הגורם להופעת המחלה היה אכן אותו האירוע הטראומטי, ובמידה ולא היה מתרחש, הרי שסביר כי המחלה הייתה מתפרצת, אם בכלל, במועד מאוחר יותר.
