צרידות וזכויות רפואיות

אנחנו יכולים לעזור לכם! השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!


מטבע הדברים, מאלץ מקצוע ההוראה את עובדיו לאמץ בצורה אינטנסיבית את מיתרי קולם ולעיתים תכופות הם נתקלים במצבים בהם עליהם להפיק קול בעוצמות גבוהות ולפרקי זמן ממושכים. בנוסף, לא פעם נתקלים מורים/מרצים במצבים קוליים טראומתיים, הבאים לידי ביטוי בצעקות רמות. מהי אותה הצרידות ממנה סובלים עובדי הוראה רבים ומהן הזכויות הרפואיות להן הם זכאים?

צרידות ופגיעה במיתרי הקול

צרידות הינה הפרעה קולית הנובעת מתפקוד לא תקין של מיתרי הקול (אינם נסגרים לגמרי, אינם רוטטים, נפוחים כתוצאה מדלקת וכדומה). במצבים אלו, משפיע גירוי חדש או כרוני על פעילותם של המיתרים ומוביל לתסמינים בדרגות חומרה שונות, ביניהם: קול גס ומחוספס, כאבי גרון, קושי בדיבור, צרבות, יבלות, שטפי דם או פוליפים – העלולים לגרום לשיתוק מוחלט של מיתרי הקול.

אבחון וטיפול בפגיעה במיתרי הקול

על עובדי הוראה הסובלים מסימפטומים אלו לפנות באופן מיידי לרופא אף אוזן גרון על מנת שיאבחן את אופייה וחומרתה של הפגיעה וימליץ על דרכי טיפול נקודתיות, כגון: נטילת תרופות לפרק זמן מסוים או הפנייה לקלינאי תקשורת. במקרים קשים יותר יאלצו עובדי ההוראה ליטול סטרואידים ואף לעבור ניתוחים שאינם פשוטים לטיפול ולהסרת הגורם הפוגע במיתרי הקול שלהם.

צרידות – תאונת עבודה

על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, צרידות בקרב עובדי הוראה תחשב לתאונת עבודה רק כתוצאה של מקרה חד פעמי וחריג כדוגמת צעקה חזקה במיוחד. באם מדובר בצרידות זמנית, לא יהיה זכאי הנפגע לקבלת אחוזי נכות, אולם במצבים בהם מדובר בצרידות צמיתה יקבלו הנפגעים אחוזי נכות בהתאם לחומרת מצבם: קל-בינוני ודיבור ברור-5%, פגיעה ניכרת אך דיבור ברור-10%, פגיעה חמורה וקושי בדיבור-20%, איבוד הקול בצורה מוחלטת – 30%.

אחוזי הנכות נקבעים על ידי ועדה רפואית, מטעם המוסד לביטוח לאומי, אליה מזומן הנפגע. בהסתמך על התיק הרפואי שיציג הנפגע, תלונותיו ולעיתים גם בדיקות שעורכת הועדה (בעצמה או על ידי הפנייה לייעוץ חיצוני) ייקבעו אחוזי הנכות שלו ובהתאם תקבע גובה הגמלה לה יהיה זכאי. על קביעת הועדה הרפואית ניתן לערער ולעמוד בפני ועדה רפואית לערערים.

פיצויים וזכויות

בעוד נקבעו לנפגע עד 5% נכות הוא אינו זכאי לקבלת פיצוי כספי מהביטוח הלאומי. בין 10%-19% נכות יהיה זכאי הנפגע למענק חד פעמי ואילו 20% נכות ומעלה יזכו אותו בקבלת גמלה חודשית. יש לציין כי קבלת פיצויים אלו אינה מונעת מעובד ההוראה להמשיך בעבודתו באופן סדיר וכי במידה והוכרה פגיעתו כפגיעה בעבודה ישלם הביטוח הלאומי בעבור הטיפול והשיקום שלו כמו גם בתשלום דמי הפגיעה בגין היעדרותו מהעבודה (עד 90 יום).

במקרים קשים בהם לא יוכל הנפגע להמשיך לעסוק בהוראה או שתיפגע הכנסתו בצורה משמעותית, רשאית הועדה הרפואית להפעיל את תקנה 15 המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי ולהעניק לנפגע, בהתאם לגילו, דרגת נכות גבוהה יותר מזו שנקבעה לו מלכתחילה (עד כ-50% יותר מהקביעה הראשונית).

במקרים בהם יאתרו הועדות תלונות קודמות או בדיקות שנעשו טרם האירוע המעידות על צרידות קודמת או גורמים נוספים שיכלו לגרום לנזק אותו מציג הנפגע (כדוגמת עישון כבד) הן עלולות לטעון כי לא קיים קשר סיבתי ישיר בין המקרה לסימפטומים ולדחות את התביעה.

צרידות – מחלת מקצוע

תקנות הביטוח הלאומי אינן מכירות בצרידות כמחלת מקצוע. יחד עם זאת, ניתן להכיר בה ככזאת על פי תורת המיקרו טראומה, המתייחסת לפגיעות זעירות וממושכות באיבר מסוים כתוצאה משימוש חוזר או לקוי בו. במקרים אלו, יצטרך הנפגע להוכיח לועדה הרפואית כי מצבו החמיר בצורה קשה בטווח של שנה מיום הגשת התביעה והופעת הליקוי, על מנת למנוע דחייה שלה על פי סעיף ההתיישנות התקף במקרי תאונות עבודה/מחלות מקצוע. בדומה לתהליך התביעה בתאונות עבודה יזומן הנפגע לועדה רפואית שתקבע את אחוזי נכותו

ראו גם:

הכרה במיתרי הקול כפגיעה בעבודה – פס"ד סבי ריבלין

עו״ד מריצה דוידוף-יעקובי
עו״ד מריצה דוידוף-יעקובי

מומחית לנזקי גוף; רשלנות רפואית, תאונות קשות וביטוח לאומי. מנהלת ומייסדת המרכז לזכויות רפואיות בישראל

מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!