תאונות אישיות ודמי תאונה

על פי חוק ביטוח נפגעי תאונות, כל אדם שעבר תאונה אשר גרמה לו לאובדן כושר תפקוד, יהא זכאי לקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. על מנת לממש את הזכות האמורה, על הנפגע לעמוד במספר תנאים:

זכויות נפגעי תאונות על פי חוק

ראשית, המקרה שארע לו חייב להוות "תאונה", כפי שזו מוגדרת בחוק. ודוק, תאונה היא מקרה פתאומי שבמהלכו נפגע גופו של אדם מגורם חיצוני, עובדה שמובילה לאיבוד כושרו התפקודי. אובדן הכושר נבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של הניזוק. לדוגמא, כאשר עסקינן באדם עובד (עצמאי או שכיר), יראו בו כמי שאיבד את יכולתו התפקודית (כלומר, אובדן כושר עבודה) במידה והוא אינו יכול להמשיך בעיסוקו וגם אינו מסוגל לעבוד בעיסוק אחר. לעומת זאת, אם האדם מובטל, הוא יוכר כמי שעבר תאונה אישית אם יהיה מרותק למיטתו ו/או מאושפז. בנוסף, כאשר מדובר בעקר/ת בית, הרי שהוא יעמוד בהגדרה האמורה במידה והתאונה גורמת לכך שהוא אינו מסוגל לבצע את פעולות משק הבית.

שנית, מוטלת על נפגע התאונה חובה לעבור בדיקה רפואית, זאת לא יאוחר משבעים ושתיים שעות ממועד התאונה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם המוסד לביטוח לאומי מעניק אישור מיוחד לערוך את הבדיקות הרפואיות תוך שבועיים ממועד התאונה, זאת במקרים שבהם לא ניתן לאבחן את הנזק בתוך שלושה ימים.

שלישית, על נפגע התאונה להיות תושב ישראל, בגיר (מעל גיל שמונה עשרה) אשר עדיין לא הגיע לפרישה (אצל גברים גיל הפרישה נע בין 65 ל-67 ואצל נשים מגיל 60 עד 62).

תקופת הזכאות ואופן הגשת התביעה לתשלום

התקופה המרבית לתשלום דמי תאונה אישית הינה תשעים ימים רצופים. בהקשר זה יש לציין כי אדם שניצל בשנה מסויימת את מלוא מכסת הימים המפורטת לעיל, לא יוכל לקבל עוד דמי תאונה באותה שנה, זאת גם אם עבר תאונה נוספת. מובטלים ועקרי בית לא יקבלו גמלת תאונה בגין ארבעה עשר הימים הראשונים שלאחר התאונה, בעוד אנשים עובדים לא יהיו זכאים לקבלת תגמול בגין היומיים הראשונים, אלא אם איבדו את כושר התפקוד למשך שנים עשר ימים, לכל הפחות.

את התביעה לקבלת התגמול יש להגיש למל"ל בתוך תשעים ימים ממועד התאונה ויש להחתים את הרופא המטפל על התעודה הרפואית המצורפת לטופס התביעה.

למידע נוסף קראו על תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי

שיעורי דמי התאונה

נפגע אשר במועד התאונה היה עובד עצמאי או שכיר יהא זכאי לקבל שבעים וחמישה אחוזים מההכנסה שבגינה הוא משלם דמי ביטוח, חלקי תשעים, כאשר סכום זה מוגבל עד לסך של כאלף ושלושים שקלים ליום. לעומת זאת, אדם שלא היה עצמאי או שכיר ביום התאונה, יקבל עשרים וחמישה אחוזים מהסכום הבסיסי שנקבע על ידי המל"ל (כשהוא צמוד למדד), חלקי שלושים (סכום אשר נכון לשנת 2011 עומד על הסך של כשישים ושמונה שקלים ליום).

זכויות נפגעים על פי פוליסות ביטוח

מן המפורט לעיל ניתן להבין כי החוק מעמיד מספר תנאים מצטברים, אשר רק התקיימותם תאפשר קבלת תשלום בגין איבוד כושר, כאמור בחוק. זאת ועוד, החוק אף מגביל את הסכום שיכול כל נפגע לקבל, זאת גם במצבים בהם העובד שאיבד את כושר עבודתו בעקבות התאונה היה מקבל סכום כפול אילו היה יכול לעבוד בפועל. אם לא די בכך, זכויותיהם של הנפגעים אף מוגבלות בזמן, כאמור לעיל. לאור זאת, נוטים יותר ויותר אנשים לרכוש פוליסות ביטוח פרטיות מחברות הביטוח, במסגרתן ניתן להתאים את תנאי דמי התאונה באופן אישי ובהתאם לצרכיו של כל מבוטח, בין אם הוא עובד ובין אם לאו.