עבור רבים מתושבי ישראל התאריך הזה, 1.7.2016, הוא הרבה יותר מסמלי. זהו התאריך שבו התקנות החדשות של ביטוח לאומי נכנסו לתוקפן, כפי שאפשר היה להסיק מלא מעט פרסומות ותשדירים שהופיעו בטלוויזיה, ברדיו או אפילו בשלטי חוצות.
השאלה ששואלים את עצמם רבים היא האם המצב הנוכחי אמור להקשות את החיים עבור אנשים הסובלים מנכויות ומפגיעות שונות, או שמא האם הוא עשוי לשפר דווקא את המצב עבור רבים או לכל הפחות להפוך את התחום למעט ברור וחד משמעי יותר.
כפי שתראו מיד, התמונה הרבה יותר מורכבת ממה שהיא נראית בפועל, כשלא בטוח שהמצב החדש מפשט את חוקי המשחק.
הצדדים הנפגעים
בשנים האחרונות עורר השינוי המצופה של תקנות הביטוח הלאומי דיור ער ולא מעט מחלוקות.
חלק מהטענות נגעו לצד הטכני של התהליך, דוגמת היעדר שקיפות או העובדה שמי שקובע את הקריטריונים הוא מי שיש לו אינטרס ברור לצמצם את הזכויות. מטרת המאמר הזה היא לא להתייחס לסוגיות האלה, חשובות ככל שיהיו, אלא לראות את ההשפעה שלה בפועל על האוכלוסיות הזקוקות לסיוע הזה.
ברמה הכללית, אפשר לראות כי ברוב התחומים הרף הנדרש לקבלת קצבת נכות עלה. הבדל עיקרי צפויים להרגיש אלה הסובלים מפרקינסון, כאשר התקנות החדשות אינן מבדילות בין פגיעה בצד הימני לצד השמאלי, או בין פרק הגוף העליון לתחתון.
המשמעות של כך היא שאחוז הנכות המינימלי אינו מתבסס יותר על שקלול שני הצדדים: חולה קל שבעבר היה בדרגת נכות של 44% יהיה עקב השינוי עם דרגת נכות של 20% בלבד, וההפחתה של הזכויות בהתאם.
תמונה דומה רואים במקרה של שיתוק בארבע גפיים. בשנים האחרונות, אנשים שסבלו מחולשה קלה בארבע הגפיים שלהם היו מקבלים דרגת נכות של 60% ומעלה. בעקבות השינויים נוסחו דרגות חומרה נוספות, ביניהן "קל מאד" או "קל" אשר דרגת הנכות עליהן היא 30% ו-50% בהתאמה. הסובלים מסוכרת עלולים לגלות כי רף הכניסה שלהם מבחינת אחוזי הנכות עלה בצורה משמעותית.
בחודש ספטמבר צפויות להיכנס התקנות הנוגעות לאירועי לב. עד כה, מי שחווה התקף לב קיבל אוטומטית 100% נכות רפואית בשלושת החודשים לאחר התקף הלב, שלאחר מכן בשלושת החודשים הבאים האחוז ירד ל-50% – רק לאחר מכן נקבעה דרגת הנכות על פי התפקוד שלו. התקנות החדשות מתאימות את דרגת הנכות למצב החולה כבר מההתחלה.
האוכלוסיות שמצבן שופר
אם תשאלו את אנשי המוסד לביטוח לאומי, התקנות הנוכחיות לא אמורות להחמיר את הקריטריונים לקבלת הסיוע – למרות שכאמור ראינו לא מעט תחומים בהם הדבר קרה (ככל הנראה יותר תחומים מאשר אלה בהם התמונה הייתה הפוכה). אותם אנשים יטענו כי התקנות החדשות מאפשרות לחדד את הקריטריונים לקביעת הנכויות, ולא להמחיר אותם, וכי ישנן אוכלוסיות שונות אשר עבורן המצב החדש הוא משופר ביחס לשנים עברו.
אותם אנשים יציינו בוודאי את התחום של מחלות דם, אולי המרכזי שאלה הנמנים על אוכלוסיית הסובלים מכך צפויים לקבל זכויות מרובות יותר. לא רק שהוגדרו מחלות דם נוספות עבורן מאפשרת קבלת זכויות כלכליות, אלא גם שבחלק מהמקרים הרף לקבלת הסיוע ירד מעט. אפשר להדגים זאת באמצעות מחלת הפוליציטמיה ורה, הנגרמת עקב ריבוי של כדוריות אם אדומות בדם. התקנות החדשות יכללו הגדרה בנפרד של המחלה ולאחוזי נכות של 50% לסובלים ממנה, בעוד שבתקנות הקודמות אחוזי הנכות למחלה נעו בו 20% ל-40%.
