בית הדין הארצי פסק נגד הערעור של הביטוח הלאומי על החלטת בית הדין האזורי, ובכך נרשמה בשורה משמחת לכל חולי הסוכרת
בישראל. בעקבות קביעת אחוזי הנכות בצורה הישנה נפגעו המון חולי סוכרת בעלי סיבוכים, כעת הדבר תוקן.
במאמר זה נסרוק את התביעה הזו ואת ההשלכות שלה עבור חולי סוכרת בישראל.
מבט מקרוב על מחלת הסוכרת
מחלת הסוכרת מתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם והיא מחלה מטבולית. ישנם שני סוגים של מחלת הסוכרת, כפי שמוכר כיום על ידי ארגון הבריאות העולמי: סוכרת 1 וסוכרת 2.
- סוכרת 1 – מוכרת גם כסוכרת נעורים או סוכרת תלוית אינסולין. סוג זה של סוכרת מתחיל בדרך כלל בגיל הילדות או עד גיל 30. הבעיה היא לרוב מחסור מוחלט באינסולין ולכן יש צורך בהזרקת אינסולין.
- סוכרת 2 – בסוג זה של סוכרת נכללים מספר סוגי סוכרת ביניהן נכללת גם סוכרת היריון. זוהי סוכרת שאינה תלויה באינסולין וכ-90% מכלל חולי הסוכרת חולים בסוכרת זו. מרבית האנשים יחלו בסוכרת זו לאחר גיל 30 והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. ייתכן שדיאטה עשירה בפחמימות יכולה לגרום או לתרום לסוכרת זו.
ישנם מקרים בהם מחלת הסוכרת ניתנת לשליטה יחסית בקלות ואיכות חייו של החולה לא תשתנה באופן ניכר. מנגד, במקרים מסוימים, ייתכנו סיבוכים רבים ובעיות רבות עקב מחלת הסוכרת.
האם סוכרת מזכה את החולה באחוזי נכות?
הזכאות להיבדק על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קיימת לכל חולי הסוכרת, זאת בשביל שהם יוכלו אולי להיחשב כנכים, כלומר לקבל אחוזי נכות, בשל מחלת הסוכרת והשפעתה על חייהם.
אחוזי הנכות שיקבעו, אם יקבעו, תלויים במקרה הספציפי הנידון בוועדה הרפואית וזה כמובן תלוי בחומרת מצבו של החולה. להלן מספר דוגמאות:
- לחולה סוכרת שנדרש רק לשינוי דיאטה ייתכן שיוכרו 5% נכות רפואית.
- לחולה סוכרת שצריך ליטול כדורים ייתכן שיוכרו 10% נכות רפואית.
- במקרים בהם לחולה הסוכרת ישנם סיבוכים רפואיים עקב המחלה (כמו: בעיות בלב, בעיות בעיניים, בעיות בכלי הדם וכדומה), ייתכן שיוכרו לחולה בין 65-100 אחוזי נכות.
בכדי לקבל את אחוזי הנכות יש לקבל את אישורה של הוועדה הרפואית, אשר מורכבת מרופאים מומחים, והם אלו אשר יחליטו אם החולה זכאי לאחוזי נכות או לא ובמידה וכן יוכרו אחוזי נכות, באיזה שיעור.
טענות הצדדים במחלוקת סביב קביעת אחוזי הנכות של סוכרתיים
המחלוקת בתיק זה נוצרה סביב הפרשנות של סעיף 4(6) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
חולי הסוכרת והמטה למאבק הנכים טענו בתביעתם שחולי סוכרת עם סיבוכים (למשל: בעיות בעיניים, בעיות בכליות, בעיות בלב וכו׳) צריכים להיות מוכרים כבעלי 65% נכות. הטענה היא כי על אחוזי הנכות להיקבע על 65% בלי קשר לכמה חמור הסיבוך.
מנגד, טענו המוסד לביטוח לאומי והמדינה כי חולה סוכרת עם סיבוך אחד, או מספר סיבוכים, יוכרו כבעלי 65% נכות רק במידה והחומרה של הסיבוך עקב המחלה הוא מעל ל-30%.
מה הייתה הכרעת בתי הדין?
בהכרעת בית הדין האזורי נקבע שעל אחוזי הנכות של חולי סוכרת עם סיכובים להיות 65% ללא קשר לכמה חמור הסיבוך, קרי, הפסיקה היא לטובת חולי הסוכרת והמטה למאבק הנכים.
בהחלטת בית הדין הארצי, ציינה השופטת עופרה ורבנר, שהסעיף הרלוונטי בחוק סיפק מידע ברור. בנוסף, נאמרה ביקורת על האופן שבו בחר הביטוח הלאומי לפרש את החוק ועל כך שהתעלמו מפסקי דין אחרים שכבר ניתנו בעבר על ידי בתי דין אזוריים, והקביעה בהם הייתה זהה.
בעקבות הקביעה של בית הדין האזורי ודחיית הערעור של המוסד לביטוח לאומי, אחוזי הנכות שצריכים להיקבע לחולי סוכרת עם סיבוכים יהיו 65% אחוז ללא קשר לחומרת הסיבוך שהם חווים.
