לא אחת, מוגשות תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, בבקשה להכרה בסרטן ריאות שהתפתח אצל העובד, כמחלת מקצוע-היינו מחלה שהייתה קשורה ונגרמה עקב התנאים בעבודה או סביבתה.
במידה ואכן תוכר הפגיעה בעובד כמחלת מקצוע ולא פרי גורמים אישיים-יזכה העובד לקצבה ופיצויים מן הביטוח הלאומי.
עניין משה קורין (עב"ל 521/05 משה קורין נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן בתאריך 7.10.07) הינו מקרה העוסק בסוגייה זו ובעל חשיבות עקב העקרונות והיסודות הטמונים בו בכל הנוגע להכרה בסרטן ריאות כמחלת מקצוע.
רקע והשתלשלות עובדתית
המערער-משה קורין, הינו מהנדס כימיה אשר עבד משנת 1979 ועד לפיטוריו בשנת 1997 במפעל לייצור חלקים מכניים ממתכת השייך בבעלות תדיראן ונרכש על ידי תדיר גן.
תפקיד משה קורין היה מנהל מחלקת הציפויים במפעל ושימש למעשה כמהנדס הכימי של המפעל. תפקידו של קורין היה אחריות על ציפוי החלקים המיוצרים במפעל באופן כימי.
במהלך עבודתו רבת השנים נחשף קורין לחומרים כימיים רבים המזיקים לבריאות. עם זאת יש לציין כי קורין עישן במשך כ30 שנה סיגריות בכמות של כקופסא ביום.
לאחר פיטוריו התגלה אצל קורין שני גידולים ממאירים בחלקים העליונים של הריאות, אשר גררו אשפוז שתוצאתו הייתה כריתה של חלקי האונות הפגועות.
גלגול התביעה המשפטית בבתי הדין השונים
קורין פנה בתביעה כלפי המוסד לביטוח לאומי לשם תשלום דמי פגיעה בריאות, אך התביעה נדחתה.
לאחר מכן פנה לבית הדין האזורי אשר נתן פסק דין חלקי בלבד, מה שאפשר תשתית עובדתית לבדיקת קיום פגיעה בקורין עקב פגיעות מיקרו טראומה זעירות כמחלת מקצוע, עם זאת בית הדין קבע לאור חוות דעת מומחה כי דווקא העישון הכבד היה הגורם הדומיננטי להתפתחות הסרטן הממאיר. על קביעה זו ערער קורין בפני בית הדין הארצי.
הכרעתו של בית הדין הארצי
ישנם מס' עקרונות בהם על התביעה לעמוד בכדי להיות מוכרת כמחלת מקצוע. במקרה שלנו, רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה של ליקויים, ויש צורך להוכיח כי אופי העבודה של קורין וכן החומרים שבהם הוא נחשף במשך 30 שנה-הם אלה שגרמו מבחינה עובדתית מדעית לפרוץ המחלה.
עיון בתקנות מראה כי קורין נחשף במשך יום יומי לחומרים מזיקים ורעילים, ביניהם כרום וניקל הנמצאים בתקנות הביטוח הלאומי העוסק במחלות מקצוע.
עם זאת- המומחה הרפואי קבע כי יש לייחס את הופעת הגידולים הממאירים לשילוב בין גורמי סיכון נוספים, היינו העישון הכבד של קורין.
למרות זאת, בחר בית הדין לקבל את תביעתו של קורין כנגד המוסד. העיקרון שעמד בפני בית הדין הוא כי די באחוז מסוים שניתן לייחס להשפעה של החומרים המזיקים על המחלה בכדי להרים את הנטל לביסוס הקשר הסיבתי. מחלתו של קורין הוגדרה כמחלת מקצוע ונשלחה לידון בפני וועדה רפואית.
סיכום ומסקנות המקרה
נמצאנו למדים כי במקרה של הופעת סרטן ריאות אצל עובד, ניתן לפנות בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בפגיעה כ"מחלת מקצוע".
עם זאת, קביעה זו כפופה לשורה של תנאים והוכחות, אשר יאמתו מעבר לכל ספק, מבחינה רפואית ומשפטית-כי אכן תנאי העבודה או הסביבה במשך השנים הם אלו שגרמו באופן ישיר להתפרצות המחלה בגוף התובע.
בית הדין הארצי חידש עקרון יסודי בקביעת ההגדרה למחלת מקצוע והוא-שלמרות שלעיתים ישנם גורמי סיכון ה"תורמים" למחלה כמו למשל עישון כבד, די בכך שאחוזים מסוימים ייחוסו אל הסביבה והחומרים המסוכנים-בכדי להרים את הנטל הדרוש לשם הקשר הסיבתי בין התפרצות המחלה לבין החשיפה.
אולי יעניין אותך גם:
