המוסד לביטוח לאומי, המופקד מטעם החוק על סיוע לתושבי המדינה אשר נקלעו למצב בריאותי וכלכלי קשה, בוחן מדי שנה אלפי פניות שונות של אזרחים, המבקשים ליהנות מקצבאות הסיוע השונות אשר נועדו לסייע לתושבים אלו להתמודד עם מצבם הקשה.
קצבאות אלו, אשר מעוגנות בחוקי המדינה, מחולקות במשורה, ואין חולק על כך שחובתו של המוסד היא להקפיד על אופן חלוקת הקצבאות, וכך להימנע מתרגילי "עוקץ" שונים, ומגזל הקופה הציבורית.
למרבה הצער, וכפי שאזרחים רבים בישראל חווים על בשרם, לעיתים נדמה כי גורמי המוסד עושים כל שביכולתם על מנת להימנע מתשלומי הקצבאות השונות, וזאת גם בשעה שהתושב זכאי ליהנות מהקצבה בהתאם לקריטריונים.
למעשה, קיימים מקרים לא מעטים בהם פנייתו של תושב ליהנות מהקצבה נדחתה על הסף, וזאת מנימוקים שונים ומשונים, שאינם תמיד ענייניים.
מתוך ההבנה של חשיבות העניין, ובמטרה להבטיח כי כל תושב בישראל יוכל לממש את זכויותיו החוקיות, חוק הביטוח הלאומי קובע, במסגרת סעיף 299, כי במידה ובקשתו של תושב לקבלת קצבה כספית נדחתה על ידי גורמי המוסד, יש באפשרותו להגיש ערר על ההחלטה, וזאת לידיה של ועדת ערר מיוחדת, אשר תבחן בשנית את הפנייה.
עם זאת, לאורך שנים ארוכות המוסד לביטוח לאומי נמנע מלממש בפועל את מחויבותו זאת, תוך התעלמות מהוראות החוק, מה שהותיר אזרחים רבים ללא יכולת לערער על דחיית בקשתם לקצבה.
ומה קורה היום?
במהלך שנת 2012, עמותת אומ"ץ, הפועלת בין היתר בתחום המנהל הציבורי התקין, הגישה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בדרישה כי המוסד לביטוח לאומי יפעל בהתאם להוראות החוק, ויקים את ועדות הערר המיוחדות.
בסופו של דבר, העתירה הסתיימה בהסדר פשרה בין העמותה ובין המוסד לביטוח לאומי, בו נקבע כי המוסד יפעל להקמתן של ועדות הערר, וזאת לא יאוחר מראשיתה של שנת 2014.
כתוצאה מכך, במהלך חודש ינואר 2014 הודיע המוסד לביטוח לאומי בדבר הקמתן של ועדות הערר המיוחדות, וזאת בהתאם ללשון החוק.
ועדות אלו, אשר מוכרות גם בשמן הרשמי "ועדת תביעות", נועדו להוות ערכאה נוספת לדיון בבקשות לקבלת קצבה כספית מטעם גורמי המוסד, וזאת במידה ובקשתו הראשונה של התושב סורבה, מכל סיבה שהיא.
כיצד ניתן להגיש ערר על סירוב בקשה לקבלת קצבה?
בהתאם לנוהל, כל תושב אשר בקשתו לקבלת קצבה מגורמי הביטוח הלאומי סורבה, מכל סיבה שהיא, רשאי להגיש ערר, וזאת לידי ועדת התביעות המחוזית הפועלת באזור מגוריו של התושב. נכון לשנת 2014 פועלות בישראל ארבע ועדות, בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, כאשר על התושב להגיש את הערעור לוועדה האחראית על מחוז מגוריו.
חשוב להדגיש בהקשר זה, כי ערר על סירוב בקשה לקבלת קצבה ניתן להגיש אך במהלך פרק זמן של חצי שנה מיום סירוב הבקשה, כאשר לאחר מועד זה, ככלל, אין התושב רשאי עוד לערער על ההחלטה.
עם זאת, במקרים חריגים יש בסמכותה של ועדת התביעות לדון בעררים שהוגשו לאחר פרק הזמן שנקבע, וזאת בהתאם לנסיבות העניין.
לאחר הגשת הערר, ועדת התביעות, אשר מתכנסת אחד לחודש ללא נוכחותו של התושב עצמו, נדרשת לבחון פעם נוספת את בקשתו של התושב לקבלת הקצבה, וזאת באופן יסודי וללא משוא פנים.
עם קבלת ההחלטה, ועדת התביעות נדרשת לשגר את החלטתה לתושב עצמו, ובמידה והוחלט כי התביעה הינה מוצדקת, להנחות את גורמי הביטוח הלאומי לאשר את בקשת התושב לקצבה, וזאת בהתאם לנהלים הרגילים.
ראו גם:
