מחלת שיתוק ילדים, המוכרת גם בשם "מחלת פוליו", היא מחלה נגיפית המופיעה במערכת העצבים, אשר בעבר נחשבה כאחת מהמחלות הנפוצות ביותר בעולם. אף כי במרביתם המוחלט של מקרי המחלה (כ-90%) החולה לא חש כלל בסימפטומים, הרי שבמידה והנגיף חודר למערכת הדם של החולה, הוא גורר פגיעה בשורה של עצבים, אשר עלולים לגרור שיתוק מקומי, ובמקרים חריגים אף למותו של החולה.
במהלך שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מחלת שיתוק ילדים זכתה לתפוצה ניכרת במדינה, כאשר ישראלים רבים נאלצו להתמודד עם תסמיני המחלה.
אף כי החיסון לשיתוק הילדים הופץ ברחבי מדינת ישראל החל מסוף שנות ה-50, הרי שישראלים רבים הוסיפו להתמודד עם השלכותיה הקשות של המחלה אשר במקרים רבים גררה שיתוק מקומי באחד או יותר מאיברי גופם, ובעיקר ברגליים. כתוצאה מכך, נוצרה עם השנים דרישה ציבורית כי מדינת ישראל תסייע לנפגעי מחלת שיתוק ילדים להתמודד מול קשייהם השונים, הנובעים ישירות מהמחלה.
חוק הפוליו
חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, אשר נבע ישירות מהלחץ הציבורי על המחוקק, נועד בראש ובראשונה לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל לסייע לתושבי המדינה אשר סובלים מהמחלה, וכתוצאה מכך נפגעה איכות חייהם במידה משמעותית.
החוק מבקש להבהיר, כי תחולתו חלה אך ורק על תושבי ישראל, אשר חלו בשיתוק ילדים בתחומה של מדינת ישראל, או על אלו שהתגוררו בשטחה של ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. בנוסף, החוק חל על תושבי המדינה שחלו בשיתוק ילדים מחוץ לגבולותיה, אך עברו ניתוח בגינה במדינת ישראל, וכל עוד הניתוח בוצע טרם שנת 1970.
על מנת ליהנות מההטבות שבחוק, תושבים ישראלים העומדים בתנאים שלהלן נדרשים לפנות ישירות לגורמי המוסד לביטוח לאומי, וזאת באמצעות טופס תביעה לפיצוי נפגעי פוליו, אשר ניתן לאתרו באתר המוסד לביטוח לאומי. את הטופס יש לשלוח באמצעות הדואר או הפקס לאחד מארבעת סניפי הביטוח הלאומי האחראים על בחינת הבקשות, אשר נקבעו בהתאם למיקומם הגיאוגרפי.
יחד עם הטופס שלהלן, על מגיש התביעה לצרף גם מסמכים רפואיים רלוונטיים, המעידים אודות מצבו הבריאותי, וזאת במידה ולא נבדק בעבר במסגרת הליכי קבלת קצבת נכות כללית, קצבה לשירותים מיוחדים או גמלת ניידות. כמו כן, במידה והפונה חלה מחוץ לגבולותיה של ישראל, יש לצרף מסמך המעיד על ביצוע ניתוח בישראל בתקופה שטרם שנת 1970.
הזכויות אשר מגיעות לנפגעי פוליו על פי החוק
לאחר הגשת הבקשה, מצבו הרפואי של הפונה ייבחן לעומקו על ידי ועדה רפואית מיוחדת, הפועלת מטעם המוסד לביטוח לאומי. בהמשך, הוועדה הרפואית תקבע לפונה אחוזי נכות, המשקפים את מצבו הבריאותי ומגדירים את זכאותו ליהנות מהטבות החוק.
החוק מגדיר, כי כל פונה אשר הוגדרו לו אחוזי נכות, יזכה בראש ובראשונה לפיצוי כספי חד פעמי, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו:
- 74% ומטה – 60,465 ש"ח
- 94%-75% – 120,933 ש"ח
- 95% ומעלה – 145,119 ש"ח
בנוסף לפיצוי החד פעמי, כל נפגע פוליו אשר נקבעו לו אחוזי נכות זכאי גם למענק חד פעמי או לקצבת נכות חודשית, כמפורט להלן:
- מי שנקבעו לו אחוזי נכות פחותים מ-20% יהא זכאי למענק חד פעמי, אשר שיעורו יחושב בהתאם לסכום הקצבה החודשית ממנה היה נהנה במידה ונמצא זכאי לכך, כפול 70.
- מי שנקבעו לו אחוזי נכות גבוהים מ-20% יהא זכאי לקצבה חודשית, אשר שיעורה המלא הינו 4,545 ש"ח (עבור בעלי אחוז נכות של 100%), ובחישוב יחסי עבור מי שאחוזי הנכות שלו הינם בין 20%-100%.
