בעבר, נכים רבים ובעלי מוגבלויות נאלצו להימנע מיציאה לשוק העבודה מחשש כבד לאבד את קצבת הנכות לה היו זכאים. כתוצאה מכך, לא תרמו לכלכלה ולצמיחת השוק ובהתאם סבלו מתחושות קשות של חוסר חיוניות ומועילות אישית. מהו חוק לרון והאם אכן מדובר ברפורמה משמעותית לציבור הנכים בישראל?
מהו חוק לרון
חוק לרון הינו תיקון בחוק המוסד לביטוח לאומי ומוכר גם כ"חוק נכות כללית החדש" או בשמו המלא "תיקון 109 לחוק ביטוח לאומי". חוק זה נכנס לתוקפו ב 1 באוגוסט 2009 לאחר המלצות "ועדת לרון" שהוגשו בשנת 2005 ולאחר מאבק מתמשך של חלק מארגוני הנכים בישראל.
מטרתו
מטרת החוק לעודד ושלב אזרחים בעלי מוגבלויות הזכאים לקצבאות נכות במעגל ובשוק העבודה ולשפר את תנאיהם, ללא פגיעה בזכויותיהם של נכים שאינם יוצאים לעבוד.
טרם החקיקה
טרם חקיקת החוק, נשללה או הופחתה בצורה משמעותית זכותם של בעלי מוגבלויות לקבלת גמלת נכות עם יציאתם לעבודה. לפיכך, מרבית הנכים נמנעו מלהשתלב במעגל העבודה בהיקפי משרות מלאות או נמנעו לעבוד כלל. בנוסף, במידה ומדובר היה בבעל מוגבלויות הזכאי לקצבת נכות מלאה היה עליו להוכיח לביטוח הלאומי כי הכנסותיו פחותות מכ-25% מהשכר הממוצע באותו הזמן בשוק העבודה.
עיקרי החוק והמצב כיום
עם חקיקת החוק הונהגה למעשה רפורמה משמעותית המאפשרת למקבלי קצבת הנכות היוצאים לעבוד להבטיח כי תמיד ישתכרו בסכום הגבוה יותר מסכום הקצבה לה הם זכאים מהביטוח הלאומי.
בניגוד למדרג השכר החודשי בעבר שנע בין 2,000-3,500 ש"ח שצמצם או מנע קבלת קצבת נכות, מאפשר התיקון בחוק לאדם בעל מוגבלויות היוצא לעבוד להשתכר בסכום של עד 93% מהמשכר הממוצע במשק מבלי שתישלל זכותו לקבלת הקצבה.
על פי התיקון לחוק לא תחול פגיעה בציבור הנכים שאינם עובדים. כמו כן, המשתכרים בסכום שאינו עולה על 1,665 ש"ח לחודש גם הם יהיו זכאים לקבל את סכום קצבת הנכות אותה קיבלו טרם יציאתם לשוק העבודה. אלו המשתכרים בסכום גבוה יותר ימשיכו לקבל קצבת נכות אך זו תרד בצורה הדרגתית בהתאם למשכורתם, אך עדיין תבטיח כי הכנסתם הן מהעבודה והן מהקצבה תהיה גדולה יותר מסכום הקצבה בלבד.
רשת ביטחון כלכלית
התיקון אף מקנה רשת ביטחון כלכלית לבעלי מוגבלויות שיצאו לעבוד לתקופת זמן של כשלוש שנים. כל אדם שקיבל קצבת נכות, יצא לעבוד והרוויח משכורת בסכום של יותר מ-93% מהשכר הממוצע במשק שמנעה את קבלת הקצבה יהיה זכאי לקבלתה ברגע שיפסיק לעבוד או במידה ומשכורתו תרד בטווח של שלוש שנים ממועד ההפסקה – וזאת ללא בדיקה מחודשת לזכאות קבלת הקצבה.
קצבת עידוד
על מנת להגן על מטרת החוק המבטיחה לנכים סכום כולל גבוה יותר מסכום הקצבה להם הם זכאים עם יציאתם לעבודה, הציג החוק קצבה חדשה המכונה "קצבת עידוד".
זו, מחליפה את קצבת הנכות ומיועדת לבעלי מוגבלויות אשר משכורתם החודשית מעבודה עולה על הסכום הקבוע בחוק ושקיבלו קצבת נכות במשך שנה אחת רציפה לכל הפחות. סכומה עומד על כ-45% מהשכר הממוצע במשק אך זה יכול לעלות במקרים של ליקוי רפואי בחומרה גבוהה או במקרים של זכאות ממושכת לקצבת נכות שקדמה לקצבת העידוד (על סמך הקריטריונים המופיעים בחוק). הזכאים לקצבת העידוד זכאים גם לרשת הביטחון לשלוש השנים המבטיחה שבמידה ויפסיק אדם לעבוד או שמשכורתו תרד הוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות ללא בדיקה.
ההטבות למקבלי הקצבאות
קבלת קצבת הנכות אינה מונעת את זכותם של בעלי המוגבלויות לקבלת הטבות שונות כדוגמת הנחה בתשלומי ארנונה, בתשלומי נסיעה בתחבורה ציבורית ומענקים שונים בעת רכישת דירה. חשוב לציין כי גם קבלת קצבת העידוד מבטיחה שמירה על הטבות אלו לפרק זמן של כשלוש שנים מרגע קבלתה.
