מדוע ישראלים לא מודעים ומממשים את זכויותיהם הרפואיות?

בישראל מונהג סל בריאות רחב למדי. מערכת ענפה הכוללת את בתי החולים, קופות החולים ומרפאות מומחים אחראית על מגוון עצום של טיפולים רפואיים. למרות זאת, מתברר שהרבה מאוד ישראלים לא באמת מודעים לכל ההשלכות הנובעות ממצבם הרפואי, עם דגש על הזכויות המגיעות להם. מדוע זה קורה ואיך אפשר לשנות את המצב – דברים שכדאי לדעת.

נושא מימוש הזכויות 'נזרק' לאחריותו של הציבור הישראלי

מערכות שונות, ציבוריות ואחרות, מחזיקות מידע רב על הציבור. מערכות מידע מקבלות נתונים אודות מצב תעסוקתי, הכנסה, ניכויי מס. בתיקים רפואיים שמורים כל הפרטים אודות מצב בריאות והמחלות כמעט של כל אזרחי ישראל. ניתן להניח שהגופים האמונים על סיוע לאזרחים הנמצאים במצוקה כלכלית או בריאותית יסייעו לציבור לממש את הזכויות. למעשה, על מנת לממש את הזכויות, על הציבור לנקוט יוזמה ומעשה. רק מי שיבדוק, יברר, ילמד את הנושא ויבין שהוא עומד בקריטריונים לקבלת קצבה על רקע נכות או מסיבה רפואית אחרת, אכן יקבל את המגיע לו על פי חוק.

אולם אף גורם ציבורי לא קיבל על עצמו את המשימה, של פניה יזומה לציבור האנשים שסובלים ממחלה קשה, ממצב רפואי מסובך, נפגעי תאונות וכיוצא באלה. מכיוון שהציפייה היא שהציבור ינקוט במעשה, רק מי שאכן פועל ובודק – עשוי לקבל את המגיע. מי שלא בודק, מי שמפאת גילו או בגלל מחלתו תשוש מכדי לפנות ולתבוע את המגיע, פשוט לא יקבל דבר.

מה מונע מישראלים מלממש את זכויותיהם המיעות להם על פי חוק?

יש הרבה מאוד בירוקרטיה והרבה מאוד סיבוכים בכל התהליך של מימוש זכות רפואית כזאת או אחרת. נתחיל בזה שחלק מהזכויות מצריכות פניה למוסד לביטוח לאומי. זכויות מסוג אחר מצריכות מהציבור לפנות לגורמים אחרים כגון רשות המיסים או משרד ממשלה שונים. וזאת עוד לפני שהזכרנו גם את כל אותם ביטוחים שונים שחלקם נרכש באופן פרטי, חלקם נרכש על ידי המעסיקים בצורה מרוכזת וחלקם משווק על ידי קופות החולים. ובכן, לא די בכך שהרבה אנשים אפילו לא מודעים לכך שיש להם זכויות ושהם יכולים לקבל קצבאות או תגמולים שונים, קיים אי אמון ואף חשדנות שניזונים ממציאות ארוכת שנים. מנגנונים מסורבלים של פקידים, שלא הוכשרו במתן שירות יעיל. רושם בירוקרטי שלא מעורר בציבור חשק לפנות ולברר. רבים חוששים, לאו דווקא בצדק, מפני כל פניה למס הכנסה, לבירור זכויות על רקע בריאותי (כגון הטבות או החזרי מס). גם מנגנוני הביטוח הלאומי נחשבים למסורבלים, עם כל מיני וועדות רפואיות, טופסי תביעה ושאר בירוקרטיות.

גם הנחות מוטעות מרחיקות את הישראלים מזכויותיהם

לכל מה שציינו קודם אפשר להוסיף עוד עניין בעל חשיבות: הרבה הנחות לא נכונות, חלקיות או ממש מטעות שולטות בכיפה. הרבה אנשים סבורים שלמשל קצבת נכות מגיעה אך ורק לאנשים שנמצאים במצב תפקודי הכי קשה שיכול להיות. אבל למעשה, הרבה אנשים שמצבם התפקודי מאפשר להם אפילו לעבוד, יכולים לממש זכויות. כך למשל חלק מחולי הסוכרת, חולי לב, וכמובן גם נכים, נפגעי תאונות ואחרים.

מימוש זכויות רפואיות בסיוע אנשי מקצוע מיומנים

לחלל שנפער בנושא, נכנסו חברות פרטיות ומשרדים שמלווים את לקוחותיהם במימוש הזכויות. לא כל אחד זקוק לשירות, אבל כאשר הבחירה היא בין וויתור על מה שמגיע לבין קבלת הזכויות בתמורה לאחוז מסוים מהתקבולים החד פעמיים או הקצבאות המתמשכות, זה בהחלט משנה חיים. משרדים מקצועיים שמטפלים בכך מכירים את כל הבירוקרטיה, את הנדרש מבחינת וועדות רפואיות ומסמכים. השילוב בין הליקויים השונים עשוי לאפשר הכרה בנכות, אפילו כאשר כל מחלה בפני עצמה לא מקנה אחוזי נכות מספקים.

לקריאה נוספת:
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/86c407c6-c5b2-e511-80d6-00155d0204d4/2_86c407c6-c5b2-e511-80d6-00155d0204d4_11_10546.pdf