חוק זכויות החולה

אנחנו יכולים לעזור לכם! השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!


חוק זכויות החולה קובע את זכויותיו של האדם כאשר הוא מבקש טיפול רפואי וכאשר הוא מטופל. החוק מסדיר את מערכת היחסים שבין המטופלים לבין אנשי הצוות הרפואי שמגישים את השירותים הרפואיים.

החוק הוא לטובת החולה ומגן על פרטיותו ועל כבודו. חוק זכויות החולה מושתת על ערכים של כבוד האדם וחירותו, והוא מחייב את כל האנשים שעוסקים ברפואה לעבוד לפי הנורמות ולפי הקודים הקבועים.

בבסיס הדברים הכתובים בחוק זכויות החולה עומדת ההנחה כי החולים מסוגלים לעמוד על זכויותיהם לקבל טיפול רפואי מתאים וראוי, וכי הטיפול יצליח רק כשיהיה שיתוף עבודה מלא של הצוות הרפואי יחד עם החולים.

עיקרי החוק

חוק זכויות החולה מכיל שלושה סעיפים המפרטים את הזכויות לפי רבדים שונים. לכל רובד בסעיפי החוק יש משמעות לגבי מימוש זכויות רפואיות של החולה.

לכל אדם בישראל מגיע לממש את זכויותיו הרפואיות המגיעות לו בחוק. חוק זכויות החולה בא לעגן את הדרכים למימושן של הזכויות.

הזכות לטיפול רפואי

  • כל אדם שזקוק לקבל טיפול רפואי, זכאי לקבלו בצורה נאותה, ראויה ומכובדת, בין אם הטיפול הוא שגרתי ובין אם הוא במצבי חירום, כל אדם באשר הוא זכאי לקבלו בלא שתהיה כל אפליה מהגורמים המטפלים. קבלת טיפול רפואי היא הזכות החשובה ביותר שניתנת לאדם, וכאשר הוא פונה לקבלו, הגורמים המטפלים לא יכולים למנוע ממנו לממש זכות זו.
  • אדם שמקבל טיפול רפואי זכאי לקבל מידע מלא בנוגע לאנשי הצוות המטפלים בו ולגבי תפקידם במערכת הרפואית. כשמטופל מבקש לממש זכות זו, הגורמים המטפלים מחויבים לספק לו את המידע, כפי שנקבע בחוק. כשמטופל מעוניין לממש את זכותו בדבר קבלת חוות דעת רפואית נוספת לגבי הטיפול שניתן לו או לעבור בין מוסדות רפואיים, המערכת מחויבת לתת לו את האפשרות לקבל זאת מבלי להערים כל קושי.
  • אנשים שמאושפזים בבתי חולים זכאים לקבל אורחים בהתאם להסדרים הקבועים בכל מקום. על בתי החולים לאפשר זאת לחולים בלי יוצא מן הכלל.
  • הצוותים הרפואיים העובדים במוסדות המטפלים מחויבים על שמירת כבודם ופרטיותם של החולים בכל שלבי הטיפול בהם. אף אחד לא יכול למסור מידע לגבי החולים לאף גורם אחר.

הסכמה מדעת לטיפול רפואי

  • כדי שמטופל יקבל טיפולים רפואיים, הוא חייב להסכים להם באופן מוחלט, ואין לעשותם ללא הסכמה מצדו. ההסכמה צריכה להיות מדעת, כלומר- החולה צריך להיות מודע לגמרי למצבו ולסוג הטיפול שיקבל. במידה שהוא אינו יכול לעשות כן, ימונה אפוטרופוס להחלטות אלו. הצוות הרפואי חייב לממש את זכויותיו הרפואיות של החולה בנושא זה, ואסור לו לעשות דבר ללא הסכמה.
  • ישנם ניתוחים וטיפולים רפואיים המחייבים הסכמה מדעת כתובה. על החולה או על האפוטרופוס חלה חובת החתימה על מסמכי הניתוח המאשרים את ביצועו. מדובר בכל הניתוחים (פרט לכירורגיה זעירה) ובטיפולים: צנתור, רדיותרפיה, כימותרפיה וטיפולי הפריה חוץ-גופית.
  • מטופל זכאי לממש את זכויותיו בקשר לקבלת החלטות בדבר הליכים רפואיים, והוא יכול למנות לו מבעוד מועד אפוטרופוס (בא כוח) שיחליט עבורו בדבר טיפולים רפואיים.
  • מטופל זכאי לקבל כל מידע מתיקו הרפואי האישי ועל המטפלים חלה חובת דיווח פרטי המחלה והטיפול בתוך התיק.

ועדות

במסגרת חוק זכויות החולה קמו שלוש ועדות: ועדת בדיקה (בדיקת תלונה או אירוע חריג בדבר טיפול רפואי),  ועדת בקרה ואיכות (מוסדות רפואיים בודקים את המערך הטיפולי ומשפרים את איכות הטיפולים) וועדת אתיקה. שלוש הוועדות דואגות לחולים בבואם לממש את זכויותיהם הרפואיות.

עו״ד מריצה דוידוף-יעקובי
עו״ד מריצה דוידוף-יעקובי

מומחית לנזקי גוף; רשלנות רפואית, תאונות קשות וביטוח לאומי. מנהלת ומייסדת המרכז לזכויות רפואיות בישראל

072-3940742
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!